קמפוסים ירוקים בלי מרכאות

אז כמובטח, החזית מתרחבת לִכלל הקמפוסים ה"ירוקים" והירוקים בלי מרכאות.
יצאתי לדרך, מוזמנות'ים להצטרף ~~

https://greencampusisrael.wordpress.com https://www.facebook.com/greencampusisrael

אלון

פנינו לאן?

ידידות וִידידים,

 

כזכור, חוסלה הגינה ע"י האוניברסיטה באפריל.

למעשה, הרבה ממנה שרד והתאושש בִמהירות, בעידוד האביב.

לאחרונה, כצפוי, "זכינו" לביקור נוסף של מְדור הגינון של האוניברסיטה, שמיהרו להעלים כל זכר לתחייה, אם כי עדיין חמקו מהם צמחים לא מעטים ואי-אילו פינות…

 

בנסיבות הנוכחיות לא תשוב הגינה למתכֻנתהּ הקודמת, אך שיחים ועצים, שהתבססו די הצורך וּמחוברים להשקיה האוטומטית ולא הושמדו ע"י משביתי הצמיחות והנסים, יישארו וימשיכו להניב פרי, והם לא מעטים, כך שלמרות הפגיעה, השטח נשאר עשיר בהרבה מכפי שקיבלנו אותו לפני קרוב לשלוש שנים.

 

צמחים שאינם מוגנים מפגיעות עתידיות העתקתי וַאֲני ממשיך להעתיק לגינות אחרות בִשני מוקדים עיקריים, שאני מעורב בהם:

א' שתי גינות קהילתיות סמוכות לעץבעיר בלב העיר — אזור כיכר ביאליק — גינת המנ"ש (מרכז נוער שכונתי) גאה, וגינת בית ליבלינג לשימור. בגינות אלה מתקיים שיתוף-פעולה בינינו, עץבעיר, לבין אנשי המקומות, תוך שילוב של קהילת השכונה המתהווה ונרקמת סביבם.

ב' גינה אקולוגית, שהִתחלנו בַהֲקמתהּ בפארק נאות-קדומים, פארק צמחי התנ"ך והמקורות הסמוך למודיעין, במסגרת שיתוף-פעולה בין הפארק לבין טבע הסביבה, קייטנות וּמחנות לִילדים בחופשות במסגרת מועדון הספורט של האוניברסיטה.

אם כן, אפשר לומר, שהגינה מקבלת חיים חדשים בִמקומות הרוצים בהּ וּמקבלים אותהּ באהבה.

 

אולם, אין בכך משום פיצוי על הפגיעה באיכות-החיים וּבאיכות-הסביבה בגינת יד-אבנר וּבקמפוס כולו.

לאחרונה התבשרתי על יוזמה מצד א'נשי מדעי-החברה, החוג לִמדיניות ציבורית, לַהֲקמת יער-מאכל בקמפוס. טרם התקבלו פרטים נוספים, אך ייתכן שהתחייה תבוא מכיוון זה.

אמשיך לעדכן.

 

כך או כך, קמפוס "ירוק" בלי גינה אקולוגית, יער-מאכל וכיוב' וּבלי התייחסות להבטים סביבתיים ואקולוגיים בגינון של הקמפוס וּבלי מעורבות הקהילה — זה מצב בלתי מתקבל על הדעת, ויש לשנותו.

לאחרונה חודש תו הקמפוס הירוק של קמפוסים רבים וּבהם אוני' ת"א, וּמתגבשת מחדש המועצה הירוקה. חשוב לנצל חלון הזדמנות זה לקידום סדר-יום סביבתי משמעותי בקמפוס וּבקמפוסים אקדמיים בישראל בִכלל.

אשמח לרעיונות וּלהצטרפות לקידום היוזמה.

 

באלבומי התמונות תוּכלו לראות את ההבדל בין המצב לפני החיסול לבין המצב אחריו וכן את ההתאוששות (החלקית) והיבולים למרות הכול. תוּכלו גם לראות את המעבר של צמחים לגינות אחרות.

 

יד-אבנר — מגן-עדן לִישימון

התחדשות הגינה

פינות מוגנות וּמגוננות

יבולים למרות הכול

המעברים

 

בברכת לבלוב,

 אלון

תגובות מרגשות והשלב הבא במַשְׁפֵּר

שוב שלום,

בעקבות מכתבי הקודם אֲליכן/ם קיבלתי מכן/ם תגובות רבות וּמרגשות, שהוכיחו שרבות ורבים כל-כך שותפות לֶחזון, העומד מאחורי הגינה האקולוגית. משפטים כה רבים בִתגובותיכם נשמעו כאילו שתלתי אותם בפיכם…

נדמה שלא היה טיעון, שיכולתי לחשוב עליו ולא עלה בתגובות.

אני מצרף כאן את המכתב, ששלחתי אל ראש החוג לגאוגרפיה (וְלִסביבת האדם…), פרופ' הדס סערוני, וּבו התגובות, שהתקבלו עד אז. כמו-כן, צירפתי כאן תגובות, שהתקבלו לאחר-מכן. כמה מכן/ם אף הִבעתן/ם נכונות לפנות אישית אל הנהלת האוּניברסיטה, ואולי עוד נממש זאת בעיתוי וּבהקשר המתאימים.

מַשְׁפֵּר הוא משבר המוביל לשיפור. בשלב הבא, כדי להוביל למהלך רחב יותר של קיימות בקמפוס, בכוונתנו לכתוב נְייר-עמדה, שיהיו חתומים עליו מספר חוקרים, אנשי-מקצוע וארגונים.

מסמך זה נעביר לגורמים המתאימים באוּניברסיטה.

אמשיך וַאֲעדכן.

שוב תודה גדולה,

 אלון

———- Forwarded message ———-
From: Alon Eliran <allonymus1@gmail.com>
Date: 2016-04-09 20:36 GMT+03:00
Subject: מלות תודה
To: Hadas Saaroni <saaroni@post.tau.ac.il>

"אנו, משפחת גיא, תושבי שכונת אפקה.

במשך השנים האחרונות משפחתנו נהגה לטייל בגינה האקולוגית של האוניברסיטה.

היא הייתה עבורנו פנינה בשכונתנו.

נהגנו לטייל בה עם הילדים הקטנטנים של המשפחה וטיולי חולין יומיומיים.

היא שימשה מקור השראה ועודדה את משפחתנו למודעות סביבתית.

הצטערנו לשמוע שבכוונת האוניברסיטה לבטל את הפרויקט החיובי הזה ועל כן חשוב לנו לידע על ההשפעה החיובית שהיא גרמה לסביבתה.

נשמח מאוד אם הגינה האקולוגית תמשיך להתקיים ולשמש השראה ומקור לימוד."

 

"פרויקט מבורך שחבל שנגדע בעודו בחיים"

 

"צר לי על שהחוג לגאוגרפיה לא השכיל ליהנות מהיופי שגידלת למרגלות משכנו הוותיק. זכיתי לעבודה באור-גינה-לי, וקיוויתי שעוד אזכה לכך, עצוב שתקוותי נכזבה, ועצוב שהחוג – והאוניברסיטה בכללותה – מדברים על ערכי הסביבה ועל המגוון הביולוגי בשפה וברעיונות שברומו של עולם, אך לא משכילים להציע דרכים ליצירתה של מסגרת ראויה ויישומית לסטודנטים, ברמה מקומית, כדוגמה למקומות אחרים וכגינה לשמה וכשלעצמה."

 

"איזה עצוב!!!

בושה גדולה לחוג ולאוניברסיטה!!!!

איך אפשר ללמד קיימות כאשר יש להנהלה כזאת בורות!!!"

 

"עצוב לי לשמוע על גורל הגינה. ביליתי בה זמנים יפים.

לצערי אני לא יכול לומר שאני מופתע. קשה לקבל בחברה שלנו תמיכה אמתית ליוזמות שאינן רווחיות (במובן הצר של המילה)."

 

"מאוד הצטערתי לשמוע את החדשות הרעות. אני זוכרת בחיבה רבה את הזמנים שביליתי בגינה ומוקירה את ההזדמנות שניתנה לי להתקרב קצת לטבע ולעסוק בחקלאות זעירה, שמאוד חסרה לי בדירתי העירונית שיש בה מקום בקושי לאדנית. עצוב שהאוניברסיטה מתנכלת לפיסת הטבע הקטנה הזאת פעם אחר פעם, והסיבות לכך אינן ברורות לי כלל. ראוי היה שהאוניברסיטה תשקיע בגינה ותטפח אותה, הן לשם קידום ערכים של קיימות הן לשם רווחת הסטודנטים, ובמקום זאת – הורסים. כמה חבל."

 

"ליוויתי מרחוק את הגינה.

למדתי שני קורסים בחוג לגאוגרפיה  בשנה שעברה והקפדתי תמיד לשבת ליד החלון ולהתענג על יופיה של הגינה הפרועה.(כך התערבבה הנאתי מההרצאות עם הנאתי מיופיה של הגינה). כן נהגתי להביט על הגינה מפינת הקפה  ולהתפעל מהיופי הסבוך והנפלא.

הצטערתי מאוד למקרא החדשות.

שא ברכה על פועלך."

 

"זכיתי לבקר בגינה וליהנות מיופיה ומשפע פריחתה.

תכננתי לבא שוב ולראות את הפרפרים שסיפרת שמצויים שם בשפע.

חבל שפנינה כזו הושחתה.

אשמח אם תימצא דרך להמשיך לתחזק אותה – כי בעצם למה לא – למי היא מפריעה ולמה? 

קל יותר להגיד למי היא תורמת.

בהצלחה"

 

"אני ממש ממש מצטער לשמוע, הגינה הייתה בלי ספק נקודת אור ביום שלי

זה מדהים שכאשר נמצאים באקדמיה, ובטוחים שזה מקום שאמור להוליד שינוי וקידמה, ובסופו של יום… אחרי כל המאמרים, אחרי כל ההמצאות, אחרי כל החדשנות שהאקדמיה סופגת במהלך השנים – שינויים קטנים מבית היא לא יודעת לעשות."

 

"מי שהתעלל כך בחלקת קרקע, הגינה האקולוגית, לא מבין בגינון, בסביבה או בהשכלה גבוהה של ממש. 

הגינה האקולוגית הייתה אחד ההישגים החשובים של החוג לגאוגרפיה ושל תלמידיו, ויחד עם זאת לאוניברסיטה בכלל. כיסוחה האלים, ללא תיאום עם מטפחיה ועם מוקיריה, וללא כל ניסיון להבין ולהתייעץ, מהווה אקט של בורות חשוכה. תעודת אי-כבוד למבצעים.

תנחומי!

ובהערכה לפועלך עד כה, ואני בטוח שגם בהמשך."

 

תגובות אלו, לצד תגובות רבות נוספות בעל-פה, התקבלו מאת סטודנטיות/ים, א/נשי סגל וּשכנים/ות.

אחדים אף הִביעו הסכמתם לציון שמם, אך נמנעתי מכך.

 

וַאֲני מוסיף ואומר:

בתקשורת טובה לא היינו מידרדרים למצב זה.

עולה בדעתי אדם אחד בלבד שמרגיש שהוא הרוויח מזה,

בוודאי לא תדמית החוג והאוניברסיטה.

הקמפוס האקולוגי של סמינר הקיבוצים

למה חשוב לטפח אחו טבעי

ועוד

למה חשוב לטפח אחו טבעי

 

למען הסר ספק, אני מעריך מה שהתאפשר עד כה וּמה שעדיין מתאפשר.

 

תודה שקראת,

 אלון

תעודת הוקרה

>>>=====((((:::)))

וּתגובות נוספות, שהתקבלו לאחר-מכן:

"זה נורא ואיום, אני לא מאמינה.

כל כך עצוב לי לשמוע שכך זה מסתיים, הגינה היתה פרויקט יחודי ויישם הלכה למעשה את העקרונות והערכים שהחוג מנסה להנחיל לסטודנטים.

בושה. 

הרגש חופשי להעביר מחאה זו לגורמים הרלוונטיים ותודה מקרב לב על העשייה המבורכת עד כה."

"מצער ומעצבן מאוד לשמוע. ברור שמגינה כזו יש רק מרוויחים, וקשה לי להבין איך מישהו יכול לראות את זה אחרת."

"התעצבתי מאוד לשמוע על הגינה. קשה להבין את הנהלת החוג לגאוגרפיה, ומה מניע אותם להרוס את כל היופי שטיפחת בשנים האחרונות. נשאר רק לקוות שדור חדש יקום לאחר הדור הזה שיבין את הפוטנציאל והחשיבות הגדולה בהקמת גינה בת קיימא במרחבים הפתוחים המעטים שנותרו סביבנו. בכל אופן, מגיע לך המון קרדיט על העבודה המדהימה שעשית, ואני בטוח שתמשיך לטפח גינות כאלו ואחרות במקומות רבים אחרים. אל תיתן למהלומה זו להצר את רגלייך, המשך בעבודתך החשובה והמדהימה!

בושה וחרפה! הלא זהו החוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם. האם זהו המסר שאתם רוצים להעביר לסטודנטים – שסביבת האדם הינה מדבור ושיממון? האם אינכם רואים את החשיבות ואת הערך בסביבת אדם המתחשבת, מעודדת ומאפשרת לא רק את קיום המין האנושי, אלא בשגשוג ופריחה של מגוון רב המינים המאפשרים את עושר החיים על כדור הארץ? שום תירוץ (סכנת שריפה או נחשים – כי הרי גם לכך יש פתרונות) לא מצדיקים את העוול של השמדת פינת חן שסטודנט טיפח וקיים ללא שום תמיכה ועזרה של המוסד. ליבי מלא צער על ההחלטה האומללה שנלקחה, ולא רק בגלל אובדן היופי לרעת אדמה צחיחה שדבר לא גדל בה, אלא על האטימות והנבזיות בהחלטה לכיסוח פינת חן זו. הצעתי היא שתחשבו טוב טוב (מתוך אמונה שהחלטה כזו יכולה לבוא רק מבורות של ילד, ולא רשעות מכוונת) על הסיבות לכיסוח הגינה, לעומת זאת תשקלו את היתרונות הרבים (יופי, תבלינים לתה, מטעמים לאכילה ובעיקר פינה נעימה ורגועה) שבקיום הגינה. האם לא כדאי לטפח גינה לרווחת הסטודנטים, המרצים ואנשי הנהלה? הנני בטוח שלאחר מחשבה מעמיקה, תגמול בליבכם ההחלטה להפוך את הפור ולהשקיע לטיפוח גינה חדשה ומשודרגת."

"לפני מספר חודשים סיימתי ללמוד גיאוגרפיה לתואר שני.

ושמעתי שלאחרונה התחלתם להוריד "עשבים שוטים", לסדר פה ושם, ובלי לשים לב להפוך אותה לעוד גינה משעממת.

אני לא מעוניין לדבר בשם הסטודנטים אלא רק בשם עצמי – הגינה הזו היוותה מפלט עבורי מהלחץ היומיומי של הלימודים-עבודה-עיר. בימים קשים הייתי הולך לגינה לקרוא מאמרים, לכתוב עבודות או סתם להירגע ולהסתכל על הצמחים ועל החיות שהגיעו לשם לבקר.

יוצא לי להסתובב בהרבה פארקים וגינות בתל אביב, וגם הנחמדים שבהם לא מביאים את הרוגע, השלווה והעניין לגינה שיצר אלון בשיתוף פעולה עם תושבים וסטודנטים שהגיעו לעזור.

דווקא בימים אלו, שהכל מופרד בצורה כל כך חדה (למשל הגדר שמסביב לקמפוס מפרידה את הסטודנטים מהשכונה), הגינה הזו איפשרה לדברים לקרות בנועם. זה היה מקום מפגש לצמחים שבדרך כלל אנחנו מנסים להרחיק אותם מאיתנו כי הם לא "מועילים" או משום מה לא לפי אמות המידה האסטטיות. הגינה איפשר לסטודנטים משלבים שונים לשבת ולשוחח ביחד, ואיפשרה לעיתים לפגוש גם אנשים שאינם סטודנטים. המפגש הזה כל כך חשוב לנפש. המפגש חשוב אפילו בשביל הלימודים עצמם, לעיתים המפגשים האקראיים הללו הם אלו שמאפשרים להתפתח לכיוונים חדשים.

 

לא בחרתי לימודי גיאוגרפיה רק בגלל העניין שיש לי בתחום, אלא גם בזכות מיקום הבניין – מחוץ לקמפוס, מעורבב קצת ומאפשר לדברים לקרות. אני חושב שלא אגזים אם אומר שבלי הגינה הזו לא בטוח שהייתי מסוגל לסיים את הלימודים. היא איפשרה לי רוגע ובהייה שהם כל כך חשובים במירוץ החיים שלנו.

אני מאוד מקווה שהגישה תשתנה בקרוב. שכן יהיה מקום לצמחים שוטים ולאנשים משוטטים. תתנו קצת חופש לגינה בדיוק כפי שאלון דאג עד כה, זה יעשה רק טוב ל"יד אבנר"."

החגיגה נגמרת – סוף לגינה

לִידידי/ות הגינה מקרוב וּמרחוק, שלום,

הגינה האקולוגית, הפועלת בשנתיים וחצי האחרונות בסמוך לבניין יד אבנר, בית החוג לגאוגרפיה וְלִסביבת האדם, עמדה בשנה וחצי האחרונות מול עוינות וּפגיעות מצד אב הבית, שכללו השלכת ציוד וּפגיעה ע"י מְדור ה"גינון" של הקמפוס.

למרות כל אלה עלה בידינו ליישב את הדברים פעם אחר פעם, בין היתר בִתמיכתו יוצאת-הדופן לטובה של ראש-החוג הקודם, פרופ' איל בן-דור, אך התקשורת עם אב הבית נותרה לקויה וּרוויית מתח.

לאחרונה "התפוצץ" העניין סופית, הנהלת החוג לגאוגרפיה הביאה את מְדור ה"גינון" (ליתר דיוק, מְדור המדבור) של הקמפוס, ואלה כיסחו את הגינה סופית.

קיבלנו הוכחה לחוסר המחויבות של החוג לגינה וּלכך שקיומהּ כאן אינו בר-קיָמא.

כיוון שאני עומד להגיש את הדוקטורט, העיתוי "סביר" מבחינתי האישית, אם כי קיוויתי להמשך שונה…

נותרו בגינה נישות מוגנות יותר ממשביתי הצמיחות, שאפשר להמשיך לקיים בהן פעילות מצומצמת — מעֵין גרילה…

זאת ללא הדגש שניתן עד כה למכלול כמערכת אקולוגית וְלֶחזות הטבעית העשירה והמגוונת.

כמו-כן, עֲצי-פרי שהתבססו עשויים להישאר בשטח לטווח הארוך, אם כי חלקם דורשים השקיה.

רבות ורבים מכן/ם פגשו אותי ואת הגינה המכוסחת והִביעו באוזניי תרעומת מבורכת.

אני מעוניין להעביר תגובות אנונימיות להנהלה, למען ידעו שהדבר אינו עובר בִשתיקה, ואם נדמה להם, שתדמיתו ה"מכובדת" של החוג מחייבת את הכיסוח, ההפך הוא הנכון…

אשמח לקבל תגובותיכן/ם.

על חשיבותו של האחו הטבעי:

ראו כאן

וגם כאן

תודה על הכול,

 אלון

תעודת הוקרה (גרסה מלאה)

סיכום מפגש בנושא מקורות־מזון עירוניים בני־קיָמא

להלן סיכום המפגש, שהתקיים כאן בגינה וּבבניין החוג לגאוגרפיה וְלִסביבת האדם, שהגינה מַקּיפה אותו, בְ-14/3/16, במסגרת המפגשים החדשיים של הפורום הישרְאלי לִתזונה בת־קיָמא.

פתחנו בסיור נרחב בגינה. סיפרתי, שהגינה במתכֻנתהּ הרחבה הועברה לכאן מֵהפקולטה להנדסה והשתלבה בגינון אקולוגי, שעשיתי כאן כבר קודם־לכן בהיקף מצומצם. מכיוון שהגינה סמוכה לבניין, היא השתלבה בגינון הקיים, וּמוטיווציה מרכזית הייתה ניצול שטחי אדמה רבים בלתי־מנוצלים וטפטפות רבות בלתי־מנוצלות להעשרה, בראש וּבראשונה בצמחי־חליטה לשימוש, לנוי וּלהעשרת המגוון הביולוגי. כאן כתבתי בהרחבה על הגישה האקולוגית בגינה, בדגש על היחס בין צמחי־בר לבין גידולי־תרבות והיכולת לספק לעצמנו מזון מיטבי מן הגינה.

כמובן, טעמנו והתכבדנו מיבול הגינה וּמיבול גינות נוספות, שהביאו המשתתפות/ים.

,לאחר הסיור התקיימו פאנלים, כמפורט להלן וּבעקבותיהם , דיון פתוח בהשתתפות הקהל:
צמחי-בר למאכל וליקוט בעיר
גלית סמואל, פורום תושבים למען טבע עירוני ואיכות הסביבה – ליקוט עירוני: חוויה רב־חושית וּפּרקטיקה חברתית־פוליטית
יפתח ברקת, "יפתח לחם", קייטרינג צמחוני/טבעוני, ארוחות שף, סדנאות אפייה וּבישול – שילוב צמחי־בר בתפריט וּבנשמה

מגוון הזנים וזַרעי מורשת
הראל וייס, "זרעי מורשת"
ד"ר נועם צ'כנובסקי, מייסד "זרעי קדם", בעל דוקטורט במדעי הצמח
אלכס קצ'אן, המדרשה לחקלאות פרמקלצ'ר ו"זרעי קדם"

חקלאות עירונית
מנדי פאלק, "ירוק בעיר", LivinGreen – חקלאות על גג דיזנגוף סנטר
נועם דונסקי, המסלול לאגרואקולוגיה עירונית, בי"ס מוסינזון, הוד־השרון
אופיר ברום – זבולון בא-לגן – גג יצרני מוביל לחקלאות ציבורית
מוני זלצר – חקלאות על גג קפה גצל בִשכונת שפירא – מהגג אל בית הקפה

גלית סמואל סיפרה על מיזם "בר בעיר" של פורום תושבים למען טבע עירוני ואיכות הסביבה, שבמסגרתו מפסיקה העירייה בהדרגה לרסס בקוטלי־עשבים כימיים את האדמה בשטחים הציבוריים, בעקבות דרישה של יותר ויותר תושבות ותושבים. כתוצאה מכך מתחדשת הצמיחה הספונטנית של מגוון עשיר ביותר של צמחי־בר עונתיים, שרבים מהם אכילים. מצב זה מאפשר לעוד וָעוד תושבות/ים ללקט מצמחים אלה באופן יומיומי. כך נוהגת גלית (וגם אני). לעת עתה אין חשש נראֶה לעין (להפך), שהביקוש יעלה על ההיצֵע <~;
אל העושר התזונתי בחינם מתלווה חוויה של טעמים, ניחוחות וּמראות וכן תועלות של מניעת הימצאות של רעלים בִסביבתנו, תמיכה בקיום של מגוון בעלי־חיים ושימור האדמה והמים. חוויות אלו התבטאו גם במספר שירים שקראה גלית באוזנינו.
יפתח ברקת הִמשיך ברוח דומה ותיאר, כיצד צמחי־הבר מחברים אותו אל המפעם הטבעי באופן הבלתי־אמצעי והֶעמוק ביותר, וּבתוך-כך מספקים את הערכים התזונתיים הגבוהים ביותר ואת הטעמים המיוחדים ביותר. צמחי־הבר הם המקור לכל צמחי־התרבות. העוצמה של צמחי־הבר, שמאפשרת להם להתקיים בִתנאים קשים ללא עזרה חיצונית – מכאן ערכם התזונתי הגבוה וטַעֲמיהם העזים, הנובעים מאותם
חומרים, שהם מייצרים לצורך קיומם, בִכלל זה חומרי הגנה ממחלות וּמַזּיקים.
ראו גם מאמר זה.

הראל וייס, ד"ר נועם צ'כנובסקי ואלכס קצ'אן הִסבירו את החשיבות של שימור המגוון של צמחי־מאכל כדי להבטיח את יכולתנו להמשיך וּלקיים את החקלאות בִתנאים סביבתיים שונים וּמשתנים. זאת לעומת המגוון המצומצם מאוד של זנים בחקלאות של ימינו. כמו־כן, רוב הזרעים מיוצרים כיום ע"י מספר מצומצם של תאגידי־ענק, השולטים ב"שוק". זרעים אלה מניבים צמחים בלתי־פוריים, כך שיש צורך לשוב וְלקנות זרעים מדי עונה בעונה. הבנות אלו הובילו את שלושת הדוברים לטפח את זני המורשת, המאפשרים הגדלת המגוון, התאמה
לתנאים המקומיים ועצמאות כלכלית. בעוד שקיים מאגר של זרעים של צמחי־הבר של הארץ, רק כיום מתחילה בארץ יצירת מאגר של גידולי־תרבות. מחוץ לישראל זה כבר קיים.
ראו גם כאן.

.מנדי פאלק סיפר על גידול ירקות בהיקף משמעותי על גג דיזנגוף סנטר. שיטת הגידול היא הידרופּוניקה, כלומר, במים, ללא קרקע
המים ממוחזרים במערכת סגורה. הירקות נמכרים לבתי־קפה במקום. כמו־כן, פועלת שם חוות הדגמה ולימוד, וּמתקיימים בהּ סיורים וסדנאות לכל המעוניין/נת. מלבד הפונציאל האדיר שבניצול השטח של הגגות, יש בגובהּ פחות זיהום אוויר.
אמנם הדשן סינתטי, על ההשלכות הסביבתיות של ייצורו ושינועו, אך הודות למערכת הסגורה אינו מתפזר לסביבה. מנדי משוכנע שהתועלת שבאפשור של גידול ירקות לכל אדם בעיר עולה על הנזק. כמו־כן, ניתן להשתמש בדשן אורגני, אך הדבר אינו פשוט ליישום.
  נועם דונסקי סיפר על הפעילות החינוכית והניסיונית שלהם, המַקּיפה שיטות גידול מגוונות. כולל גידול בִמְכלים ואקוופּוניקה – גידול משולב של צמחים ודגים. כל אלה מצביעים על פוטנציאל עצום לחקלאות העירוניות.
אופיר ברום תיאר דגם חדשני של "חקלאות ציבורית", שתחילת יישומו בימים אלה ממש בהכשרת השטח, מחוץ לעיר, אך בקרבתהּ! על־פי הדגם, ת/ישלם כל חבר/ה עלות של מגש שתילים של 120 יחידות (כ־120 שקל), ות/יצטרף מדי־פעם ליום של עבודה בשטח. החברות/ים יקבלו אספקה שוטפת של תוצרת החווה. את דבריו אפשר לשמוע כאן.
מוני זלצר דיווח על התקדמות הגידול של ירקות על גג בִשכונת שפירא, המאפשר כבר אספקה לבית־הקפה גצל שבתחתית אותו בית.

שאלה שעלתה מהקהל וייצגה גם דאגה שלי, התייחסה למכניות הקרה והבלתי־הוליסטית של ההידרופּוניקה והשימוש בהּ בדישון כימי (סינתטי), על ההשלכות הסביבתיות של ייצורו ושינועו. תשובתו של מנדי הייתה, שגם הוא מעדיף עקרונית להימנע מכך, אך חשוב לו יותר בשלב זה להנגיש את הגידול הביתי של מזון לעירוניים מעטוי המוטיווציה להשקיע מאמץ, שבין היתר, לא מעשי מבחינתם להכין קומפוסט. בכל מקרה, לִדבריו, דישון אורגני בהידרופּוניקה דורש מעבדה .. בכל־אופן, לדעתו, הצמח מקבל בשיטה זוֹ את כל צרכיו לתפקוד תקין (צימוח, פרחיה, חנטה וּתנובה), ואף נבדק ונמצא, שהערך התזונתי אינו חסר, אם כי ייתכן שבִתנאים טבעיים יותר יש "אנרגיה" נוספת.
אני מוסיף וּמפרש את המילה העמומה "אנרגיה" כך:
א' מיקרו־אלמנטים – מינרלי קורֶט, מעבר למינרלים הבסיסיים, שבלעדיהם לא יתקיימו תפקודי הצמח הנ"ל, שהם רק הבסיס. הם עדיין אינם מבטיחים את העושר הפיטו־כימיקלי של הצמח, כלומר, את היותו עשיר בכל אותו מגוון של חומרים חשובים לִבריאותנו, שאנו מצפים לקבל מהמזון. הוכח, שהקרקעות המדולדלות של העידן שלנו אינן מניבות אותם ערכים תזונתיים, ורק בקרקעות המעטות, שהשתמרו קרוב למצבן הטבעי, או בקרקעות, ששוקמו או הושבחו לאורך זמן (למשל, ע"י תוספת מיקרואורגניזמים, כגון EM), זה זה מתקבל גם בימינו – בעיקר בחקלאות מסורתית או בחקלאות בת-קיָמא/פרמקלצ'ר/ביו-דינמית וכיוב'.
ב' מיקרואורגניזמים, שגם אותם כמעט והִפסקנו לקבל מהאדמה בחקלאות המודרנית, וּמכאן תחלואים רבים, כולל המחסור ב-B12 (גם אצל אוכלי בשר).
נועם דונסקי השיב: "מינרלי קורט או מיקרואלמנטים דווקא אפשר להוסיף גם בגידול הידרופוני. למעשה כל הדשנים ההידרופוניים שאני מכיר מכילים מיקרואלמנטים כי הצמח זקוק להם ואין לו אדמה שממנה הוא יוכל לקבל אותם. היום גם בחקלאות תעשייתית קונוונציונלית הבינו שחייבים להוסיף מיקרואלמנטים כי הקרקע שהם מגדלים בה כל כך דלה אחרי שחיטאו וריססו והרגו כל דבר חי בה.
השאלה שלי היא מהו הערך המוסף של קרקע טבעית עשירה בחומרים אורגניים ומיקרואורגניזמים, מעבר לכל מה שניתן להוסיף באופן מלאכותי? אני יודע שהמיקרואוגניזמים, החיידקים, הפטריות, כל אלה עוזרים מאד לצמח לקלוט חומרים מהקרקע ולהלחם במחלות, כך שבקרקע בעלת מיקרו-פאונה עשירה צריך להשקות פחות ולדשן פחות (או בכלל לא לדשן). אבל אם ניקח צמח שגדל בגידול הידרופוני וסופק לו כל מה שצמח צריך מבחינה מינרלית, ונשווה לצמח זהה שגדל באדמת הפרמקלצ'ר הטובה והעשירה ביותר שניתן לטפח, האם נוכל להבחין ביתרון תזונתי כלשהו בצמח אחד מהשניים? ברוח הביומימיקרי, זה בעצם מה שהידרופוניקה (וכל טכניקת גידול מלאכותית) טובה צריכה לעשות.
אלכס קצ'אן הוסיף, למען האיזון, וזכה להסכמה רחבה, גם מצדי, שהחשיבות העליונה היא בצמצום המרחק ממְקום הגידול אל הצלחת, ויש מקום למגוון דרכים, בעיקר בִשלבּי הפיתוח, שאנו נתונים בהם. כמובן, רצוי מאוד אורגני.
אחד מהקהל התעניין בהשגת זנים, הנמכרים רק לחקלאים ולא לקהל הרחב, למשל, זן מסוים של תפו"א, וּביקש עזרה בהשגתו.
אלכס ענה שאם מדובר בזן פתוח, ישמח להיענות לאתגר, ואילו אם בזן מכלוא עסקינן, הדבר אינו עולה בקנה אחד עם מהות עיסוקו.

כפי שכתבתי בסוף המאמר הנ"ל, בימים אלה החלה ההנהלה בחיסול הגינה…

דוקוטורנטית בביה"ס לִבריאות-הציבור, האוּניברסיטה העברית, דיאטנית סביבתית-חברתית, הדיאֶטנית הראשית של המועָצה הלאומית לביטחון תזונתי, חברת ועדת ההיגוי של הפורום לִתזונה בת קיָמא

גלית סמואל

גלית סמואל

יפתח ברקת

הטנא העירוני

כף-האווז

והקינואה שפותחה מכף-האווז

ספר שיריו של ברוך תור-רז

נועם דונסקי על רקע עץ הפפאיה שמעבר לחלון

מגוון מסחרר של זַרעי-מורשת

הלִפְתית, אם הקנולה

ד"ר נועם צ'כנובסקי

אלכס קצ'אן

הראל וייס

נועם דונסקי

מוני זלצר

אופיר ברוֹם

ד"ר חגית אולנובסקי, יועצת ומרצה בתחום ניהול סיכוני בריאות וסביבה וּממובילות הפורום לִתזונה בת-קיָמא

הקלות הבלתי־נתפסת של הביטחון התזונתי

בְ־14/3 אירחתי כאן בגינה את המפגש החדשי של הפורום הישרְאלי לִתזונה בת־קיָמא, וייחדתי אותו לצמחי־בר, ליקוט וחקלאות בעיר. בסיור בגינה ראינו שפע של צמחי־בר, ויחסית אֲליהם מתקבל הרושם, שהיקף הגידולים החקלאיים, מצומצם. כפי שהִסברתי, השטח הנתון הוא בעל עושר וּמגוון מרשימים של צמחי־בר, שרובם אכילים. חלק מהשטח היה כזה לפנינו, וחלקו הפך לכזה, לאחר שאפשרנו לצמחי־הבר להשתלט על המדשאה. מצב זה יוצר כבר מערכת אקולוגית חסונה וּמספק שפע וּמגוון של צמחי־מאכל טעימים וּמזינים ביותר. כיוון שאין בסמוך שטח בעל עושר טבעי כזה, יש חשיבות עליונה לשימור שטח זה קרוב למצבו הטבעי. לִתפיסתי, לפני שמוסיפים לשטח כזה גידולים חקלאיים, יש להעריך את הקיים וּלהפיק ממנוּ תועלת. כפי שפירטנו במהלך המפגש, וּכפי שנכתב לאחר מכן במאמר זה, צמחי־הבר הם המקור לכל צמחי־התרבות, וערכם התזונתי עולה במקרים רבים על זה של גידולי־התרבות. אפשר לומר, שהגידולים החקלאיים הם בונוס, המעשיר עוד את המגוון ואינו אמור לבוא על חשבונו. במידה שאנו מפנים, בהדרגה, חלקים מהשטח מצמחי־הבר לטובת הגידולים, הרי זה בִתנאי שהמגוון הקודם נשאר (ורק השטח הנתפּס ע"י המינים הדומיננטיים קטֵן). העישוב בגישה זוֹ הוא סלקטיבי – מה שמפריע לגידולי התרבות או חורג ממראה, שמתקבל על דעת הציבור וּבעיקר הממסד, למשל, מבחינת גובהּ, וכמובן, צמחים שמתייבשים. כאמור, לא רק משיקולי תזונה, כי אם גם משיקולים אקולוגיים יש חשיבות לאפשר צמיחה של מגוון צמחי־בר. ראו כאן וכאן. גם כאן כתבתי על מקומם של צמחי-הבר בגינה הקהילתית.

כיוון שגידולים חקלאיים דורשים טיפוח אינטנסיבי יותר, במידה כזו או אחרת, שיקול נוסף, הקובע את היקפם, הוא משאבּי הזמן והאנרגיה של העוסקות'ים בטיפוח הגינה. בגינה קהילתית, וּבאוּניברסיטה בִמיוחד, ההשתנות של משאבּים אלה לאורך השנה והעונות גדולה, ואַחד העקרונות היפים המודגמים הוא שגם במשאבּים מצומצמים מאוד אפשר להפיק לא מעט גם בגידולי התרבותי, וּככל שנשקיע ,יותר, נפיק יותר. הניסיון מלמד את מידת התנובה לעומת מידת ההשקעה במיני היבולים השונים. בִזמנים שהערוגות אינן מלאות בגידולים, צמחי־הבר עדיין יקנו לגינה מראה שופע. כך, בגינתנו, מסתתרים גידולי ירקות פירות, צמחי־תבלין וּמרפא, צמחי־צוף וּצמחים פונדקאים בכל מיני פינות, כיסים תלויים, חלקי ערוגות, בין צמחי־בר או בין שיחי־נוי, שנשתלו מזמן, לפנינו, וּמתקבל פאזל מרתק, מפתיע תמיד, ונשברת הדיכוטומיה בין חקלאות לבין בר וגם בין נוי לתועלת. רבים מצמחים אלה משמשים לִמשיכת דבורים, פרפרים וּשאר בע"ח וגם לנוי.

כידוע, צמחי־תבלין רב־שנתיים ויַרְקות־עלים הם הקלים ביותר לגידול והמתגמלים ביותר. גידולים חורפיים כגון מיני צנון, צנונית, לפת, סלק וגזר, שאפשר לזרוע בִצפיפות רבה מניבים יבול רב על שטח קטן. שעועית מניבה בקיץ יבולים עצומים במשך חֳדשים רבים, כמעט ללא צורך בטיפוח. גידולים אלה הם תמיד הבסיס. גידולי־בעל, כגון חמצה (חומוס), עדשים, פול וּפשתה מספקים אטרקציה ייחודית בהשקעה אפסית. עגבניות וּפלפלים מאפשרים תנובה מתמשכת לאורך מחצית השנה החמה, אם כי לאו־דווקא בכמויות גדולות. גידולים כגון שומר וּבּרוקולי עשויים להיות רב־שנתיים ואף לפזר זרעים וּלהתחדש ללא התערבות. כך הופכת הגינה האקולוגית לאקסטנסיבית יותר ויותר, כלומר, מניבה יותר ויותר בפחות וּפחות השקעה.

במצב זה מספקת הגינה באופן יומיומי חלק משמעותי ואיכותי מאוד של המזון – בראש וּבראשונה עלים, שחשוב להרבות בַאֲכילתם. אם נוסיף על כך את הליקוט של עשבים, פירות וָעוד בִמקומות נוספים בסביבה, על אחת כמה וכמה.

סיכום המפגש הנ"ל כאן.

בעודי כותב שורות אלה וגם את השורות האחרונות של הדוקטורט – עיתוי… מתברר שניצלנו את ההזדמנות האחרונה לראות את הגינה במיטבהּ, שכן במתח שבין הגישה האקולוגית לבין דרישות הממסד, שידע עליות וּמורדות והִגּיע לִרגיעה יחסית, איבדה ההנהלה את הסבלנות סופית והחלה בכיסוח מַקּיף, שמשמעותו תחילת הסוף של הגינה במתכֻנתהּ הנוכחית!

 העיתוי האמור מאפשר לחיות בשלום עם הפסקת פעילותהּ של הגינה במתכֻנתהּ הנוכחית בקרוב
וּלחכות וְלראות, איזה מתוק יצא מֵעז הפעם…
אחת האפשרויות היא להמשיך כגינת גרילה באותם חלקים, שהכיסוח הנוכחי מראה, שהם מוגנים יותר ממשביתי הצמיחות, כך שמה שיגודל שם לא ייפגע, וּמבלי להשקיע בֶחזות וּבמכלול.

תגובות בנושא חיסול הגינה (וגם בכל נושא אחר) תתקבלנה בִברכה, כאן למטה או בדואל לִכתובת הגינה, greentau@gmail.com.
בכוונתי לרכז תגובות מתאימות וּלהעבירן, בעילום שם, להנהלה.

אלון

וגרה כרובית עם עשנן

תמונות נוספות כאן.

־

–

בפתח סמסטר אביב — הזמנה למפגש מיוחד בנושא חקלאות, צמחי-בר אכילים וליקוט בעיר, כולל סיור היכרות עם הגינה, 14/3

אביב חביב לכולנו,

בימים אלה של התחדשות חוברת הגינה לפורום הישרְאלי לִתזונה בת-קיָמא, אַחד הגופים הבולטים בקידום התחום הֶחשוב הזה בארץ, וּביחד אנחנו מזמינים למפגש מיוחד.

מטרת המפגש לעורר השראה ואמונה וְלדון באפשרויות הגלומות במרחב העירוני לספק לנו את המזון הטוב ביותר, וּבמקרים רבים בהשקעת משאבּים קטנה ואף אפסית ותוך יצירת ערכים מוספים משמעותיים ביותר.

המפגש הוא גם הזדמנות לסיור מַקּיף להיכרות עם הגינה.

כרגיל, הגינה מזמינה את כולנו לטפח אותהּ וְליהָנות ממנהּ בחלונות הזמן היומיומיים, בתיאום מראש או באופן ספונטני — לתפּוס אותי בגינה או במעבדה לחישה מרחוק.

השבוע, לקראת המפגש מתוכננת עבודה מוגברת.

לוח-הזמנים:

יום שני, 14/3

15:30 התכנסות, כיבוד קל בכניסה לבניין

15:45 — 17:00 סיור בגינה האקולוגית

17:00 — 17:30 הפסקה, התכנסות וכיבוד בתוך הבניין, אולם 104 (קומה ראשונה משמאל)

17:30 פאנלים בהשתתפות מומחיות/ים

18:30 דיון פתוח

19:00 סיום

כדאי להביא כיבוד ברוח המפגש לחלוק עם כולנו וכלים רב-פַעֲמיים.

הזמנה מפורטת כאן.

תודה לחוג לגיאוגרפיה וְלִסביבת האדם על אירוח המפגש.

אלון

(SMS 054-2286173)

 

מועדי המפגשים בגינה בסמסטר א'

כאן אלון והגינה.

לפי הזמנים הפנויים שלכן/ם, אני קובע מפגשים שבועיים בִימי ד' בַשעות 14-12 (כבר היום, למי שיוּכלו) וּבִימי א' בַשעות 14-12.

זה בסיס לשינויים, ואפשר תמיד לתאם זמנים אחרים לפי הצורך באמצעות כתובת דואל זוֹ או ב-SMS למספר 054-2286173.

אפשר גם לנסות לתפּוס אותי ספונטנית אי-שם מסביב לבניין או במעבדה לחישה מרחוק.

להתראות

סמסטר חדש בגינה

אחרי חדשי הבצורת האנושית של חופשת הקיץ הגינה מזמינה את הסטודנטיות/ים השבות/ים אל יד אבנר לסמסטר חדש ואת אלה החדשות/ים כאן לשוב וּלבקר גם בהּ באופן ספונטני וגם באופן מאורגן.

סיורי היכרות (או היכרות מחודשת) יתקיימו בַשבוע הבא במועדים הבאים:
ב' 26/10 11:45, 15:45
ג' 27/10 11:45
ד' 28/10 9:45, 11:45
להרשמה: greentau@gmail.com בציון המועד המבוקש (או בקשת מועד אחר)
המפגש בכניסה לבניין, בחוץ.

אתן/ם מוזמנות/ים להזמין סטודנטיות/ים חדשות/ים, שעשויות/ים להתעניין.

להצטמח,

 אלון

הגינה בְפתח האביב והסמסטר

פורים שמח וּפורח,

עודנו נהנים מהשפע הירוק של החורף, המספק לנו עלים רבים למאכל וְלַחֲליטה, וגם אי-אילו יַרְקות-שורש עשירי-טעם.

 ראשית האביב מעוררת מתרדמה את הצמחים חובבי החום והאור, וּמאפשרת שתילה וּזריעה של מגוון רחב של צמחים.

קיבלנו במתנה שתילים רבים של צמחי-חורף, שניתן עדיין להספיק וְלשתול וגם שתילי פרחים ושיחים רב-שנתיים של תבלין ושל נוי.

סוף-סוף עלה בידינו לקנות מחסן לגינה וּלהרכיב אותו במאמץ משותף.

 תודתנו להנהלות החוג לגיאוגרפיה וּבי"ס פורטר ללימודי הסביבה על המימון.

עדיין נותר לאבזר את המחסן במדפים, ארוניות, מגירות וכיוב' וּלהעביר לתוכו את הציוד, אז אם ידוע לכן/ם על ציוד מתאים בהישג יד, אנא הודיעו.

כל זאת מזמן עבודה רבה, המחכה לכל מי שמבקש/ת להתרענן מהישיבה הממושכת וּלהתנסות ביחד, ויש לו/הּ חלון של זמן.

מלבד האפשרות לתאם אתי זמן או לתפּוש אותי ספונטנית, אני מתכוון לקבּוע זמנים קבועים, אז אם תרצו להשתלב בכך, אנא כִתבו אנא כִתבו אליי את הזמנים בשבוע, המתאימים לכן/ם.

אנא שימו לב למיקומם של פחים לאיסוף אשפה אורגנית לקומפוסט:

מול הכניסה לבניין, ליד העץ;
ליד פינת הקפה של אגודת הסטודנטים.

הפחים מיועדים לִשאריות-מזון, קפה ותה (וּמים) וּלמפיות נְייר.

תודה על שיתוף-הפעולה.

מחנה טבע הסביבה, בשיתוף עם מועדון הספורט של האוּניברסיטה וּבי"ס ללימודי הסביבה ע"ש פורטר, ישוב לפעול כאן בגינה וְלתרום רבות לטיפוחהּ בחופשת הפסח, 2/4-29/3,

וההורים לִילדים בכתות א'-ו' מוזמנים לרשום את ילדיהם. המחנה יכלול עוד מגוון רחב ביותר של פעילות סביתית חווייתית וּבעלת השפעה של ממש על הסביבה ועל הילדים וּקרוביהם. ראו הוזהרתם <~;

פרטים כאן ואצל מיכאל גרניק, מפתח וּמרכז טבע הסביבה, בטלפון 05266-11806.

כמו-כן, ייפתח מחזור נוסף של קורס המדריכים הצעירים לכתות ז'-ח' בהתמחות טבע הסביבה.

פרטים כאן ואצל מיכאל גרניק, מפתח וּמרכז טבע הסביבה, בטלפון 05266-11806.

כרגיל, מצורפות תמונות לַהֲנא(ע)תכן/ם.

באיחולי

 אביב פורח וסמסטר פורה,

אלון אלירן

כרגיל, תוּכלו למצוא אותי בגינה, אי-שם מסביב לבניין או במעבדה לחישה מרחוק,

 וגם כאן, בדואל או ב-SMS במספר 054-2286173.

תמונות מרץ 2015