סיכום מפגש בנושא מקורות־מזון עירוניים בני־קיָמא

להלן סיכום המפגש, שהתקיים כאן בגינה וּבבניין החוג לגאוגרפיה וְלִסביבת האדם, שהגינה מַקּיפה אותו, בְ-14/3/16, במסגרת המפגשים החדשיים של הפורום הישרְאלי לִתזונה בת־קיָמא.

פתחנו בסיור נרחב בגינה. סיפרתי, שהגינה במתכֻנתהּ הרחבה הועברה לכאן מֵהפקולטה להנדסה והשתלבה בגינון אקולוגי, שעשיתי כאן כבר קודם־לכן בהיקף מצומצם. מכיוון שהגינה סמוכה לבניין, היא השתלבה בגינון הקיים, וּמוטיווציה מרכזית הייתה ניצול שטחי אדמה רבים בלתי־מנוצלים וטפטפות רבות בלתי־מנוצלות להעשרה, בראש וּבראשונה בצמחי־חליטה לשימוש, לנוי וּלהעשרת המגוון הביולוגי. כאן כתבתי בהרחבה על הגישה האקולוגית בגינה, בדגש על היחס בין צמחי־בר לבין גידולי־תרבות והיכולת לספק לעצמנו מזון מיטבי מן הגינה.

כמובן, טעמנו והתכבדנו מיבול הגינה וּמיבול גינות נוספות, שהביאו המשתתפות/ים.

,לאחר הסיור התקיימו פאנלים, כמפורט להלן וּבעקבותיהם , דיון פתוח בהשתתפות הקהל:
צמחי-בר למאכל וליקוט בעיר
גלית סמואל, פורום תושבים למען טבע עירוני ואיכות הסביבה – ליקוט עירוני: חוויה רב־חושית וּפּרקטיקה חברתית־פוליטית
יפתח ברקת, "יפתח לחם", קייטרינג צמחוני/טבעוני, ארוחות שף, סדנאות אפייה וּבישול – שילוב צמחי־בר בתפריט וּבנשמה

מגוון הזנים וזַרעי מורשת
הראל וייס, "זרעי מורשת"
ד"ר נועם צ'כנובסקי, מייסד "זרעי קדם", בעל דוקטורט במדעי הצמח
אלכס קצ'אן, המדרשה לחקלאות פרמקלצ'ר ו"זרעי קדם"

חקלאות עירונית
מנדי פאלק, "ירוק בעיר", LivinGreen – חקלאות על גג דיזנגוף סנטר
נועם דונסקי, המסלול לאגרואקולוגיה עירונית, בי"ס מוסינזון, הוד־השרון
אופיר ברום – זבולון בא-לגן – גג יצרני מוביל לחקלאות ציבורית
מוני זלצר – חקלאות על גג קפה גצל בִשכונת שפירא – מהגג אל בית הקפה

גלית סמואל סיפרה על מיזם "בר בעיר" של פורום תושבים למען טבע עירוני ואיכות הסביבה, שבמסגרתו מפסיקה העירייה בהדרגה לרסס בקוטלי־עשבים כימיים את האדמה בשטחים הציבוריים, בעקבות דרישה של יותר ויותר תושבות ותושבים. כתוצאה מכך מתחדשת הצמיחה הספונטנית של מגוון עשיר ביותר של צמחי־בר עונתיים, שרבים מהם אכילים. מצב זה מאפשר לעוד וָעוד תושבות/ים ללקט מצמחים אלה באופן יומיומי. כך נוהגת גלית (וגם אני). לעת עתה אין חשש נראֶה לעין (להפך), שהביקוש יעלה על ההיצֵע <~;
אל העושר התזונתי בחינם מתלווה חוויה של טעמים, ניחוחות וּמראות וכן תועלות של מניעת הימצאות של רעלים בִסביבתנו, תמיכה בקיום של מגוון בעלי־חיים ושימור האדמה והמים. חוויות אלו התבטאו גם במספר שירים שקראה גלית באוזנינו.
יפתח ברקת הִמשיך ברוח דומה ותיאר, כיצד צמחי־הבר מחברים אותו אל המפעם הטבעי באופן הבלתי־אמצעי והֶעמוק ביותר, וּבתוך-כך מספקים את הערכים התזונתיים הגבוהים ביותר ואת הטעמים המיוחדים ביותר. צמחי־הבר הם המקור לכל צמחי־התרבות. העוצמה של צמחי־הבר, שמאפשרת להם להתקיים בִתנאים קשים ללא עזרה חיצונית – מכאן ערכם התזונתי הגבוה וטַעֲמיהם העזים, הנובעים מאותם
חומרים, שהם מייצרים לצורך קיומם, בִכלל זה חומרי הגנה ממחלות וּמַזּיקים.
ראו גם מאמר זה.

הראל וייס, ד"ר נועם צ'כנובסקי ואלכס קצ'אן הִסבירו את החשיבות של שימור המגוון של צמחי־מאכל כדי להבטיח את יכולתנו להמשיך וּלקיים את החקלאות בִתנאים סביבתיים שונים וּמשתנים. זאת לעומת המגוון המצומצם מאוד של זנים בחקלאות של ימינו. כמו־כן, רוב הזרעים מיוצרים כיום ע"י מספר מצומצם של תאגידי־ענק, השולטים ב"שוק". זרעים אלה מניבים צמחים בלתי־פוריים, כך שיש צורך לשוב וְלקנות זרעים מדי עונה בעונה. הבנות אלו הובילו את שלושת הדוברים לטפח את זני המורשת, המאפשרים הגדלת המגוון, התאמה
לתנאים המקומיים ועצמאות כלכלית. בעוד שקיים מאגר של זרעים של צמחי־הבר של הארץ, רק כיום מתחילה בארץ יצירת מאגר של גידולי־תרבות. מחוץ לישראל זה כבר קיים.
ראו גם כאן.

.מנדי פאלק סיפר על גידול ירקות בהיקף משמעותי על גג דיזנגוף סנטר. שיטת הגידול היא הידרופּוניקה, כלומר, במים, ללא קרקע
המים ממוחזרים במערכת סגורה. הירקות נמכרים לבתי־קפה במקום. כמו־כן, פועלת שם חוות הדגמה ולימוד, וּמתקיימים בהּ סיורים וסדנאות לכל המעוניין/נת. מלבד הפונציאל האדיר שבניצול השטח של הגגות, יש בגובהּ פחות זיהום אוויר.
אמנם הדשן סינתטי, על ההשלכות הסביבתיות של ייצורו ושינועו, אך הודות למערכת הסגורה אינו מתפזר לסביבה. מנדי משוכנע שהתועלת שבאפשור של גידול ירקות לכל אדם בעיר עולה על הנזק. כמו־כן, ניתן להשתמש בדשן אורגני, אך הדבר אינו פשוט ליישום.
  נועם דונסקי סיפר על הפעילות החינוכית והניסיונית שלהם, המַקּיפה שיטות גידול מגוונות. כולל גידול בִמְכלים ואקוופּוניקה – גידול משולב של צמחים ודגים. כל אלה מצביעים על פוטנציאל עצום לחקלאות העירוניות.
אופיר ברום תיאר דגם חדשני של "חקלאות ציבורית", שתחילת יישומו בימים אלה ממש בהכשרת השטח, מחוץ לעיר, אך בקרבתהּ! על־פי הדגם, ת/ישלם כל חבר/ה עלות של מגש שתילים של 120 יחידות (כ־120 שקל), ות/יצטרף מדי־פעם ליום של עבודה בשטח. החברות/ים יקבלו אספקה שוטפת של תוצרת החווה. את דבריו אפשר לשמוע כאן.
מוני זלצר דיווח על התקדמות הגידול של ירקות על גג בִשכונת שפירא, המאפשר כבר אספקה לבית־הקפה גצל שבתחתית אותו בית.

שאלה שעלתה מהקהל וייצגה גם דאגה שלי, התייחסה למכניות הקרה והבלתי־הוליסטית של ההידרופּוניקה והשימוש בהּ בדישון כימי (סינתטי), על ההשלכות הסביבתיות של ייצורו ושינועו. תשובתו של מנדי הייתה, שגם הוא מעדיף עקרונית להימנע מכך, אך חשוב לו יותר בשלב זה להנגיש את הגידול הביתי של מזון לעירוניים מעטוי המוטיווציה להשקיע מאמץ, שבין היתר, לא מעשי מבחינתם להכין קומפוסט. בכל מקרה, לִדבריו, דישון אורגני בהידרופּוניקה דורש מעבדה .. בכל־אופן, לדעתו, הצמח מקבל בשיטה זוֹ את כל צרכיו לתפקוד תקין (צימוח, פרחיה, חנטה וּתנובה), ואף נבדק ונמצא, שהערך התזונתי אינו חסר, אם כי ייתכן שבִתנאים טבעיים יותר יש "אנרגיה" נוספת.
אני מוסיף וּמפרש את המילה העמומה "אנרגיה" כך:
א' מיקרו־אלמנטים – מינרלי קורֶט, מעבר למינרלים הבסיסיים, שבלעדיהם לא יתקיימו תפקודי הצמח הנ"ל, שהם רק הבסיס. הם עדיין אינם מבטיחים את העושר הפיטו־כימיקלי של הצמח, כלומר, את היותו עשיר בכל אותו מגוון של חומרים חשובים לִבריאותנו, שאנו מצפים לקבל מהמזון. הוכח, שהקרקעות המדולדלות של העידן שלנו אינן מניבות אותם ערכים תזונתיים, ורק בקרקעות המעטות, שהשתמרו קרוב למצבן הטבעי, או בקרקעות, ששוקמו או הושבחו לאורך זמן (למשל, ע"י תוספת מיקרואורגניזמים, כגון EM), זה זה מתקבל גם בימינו – בעיקר בחקלאות מסורתית או בחקלאות בת-קיָמא/פרמקלצ'ר/ביו-דינמית וכיוב'.
ב' מיקרואורגניזמים, שגם אותם כמעט והִפסקנו לקבל מהאדמה בחקלאות המודרנית, וּמכאן תחלואים רבים, כולל המחסור ב-B12 (גם אצל אוכלי בשר).
נועם דונסקי השיב: "מינרלי קורט או מיקרואלמנטים דווקא אפשר להוסיף גם בגידול הידרופוני. למעשה כל הדשנים ההידרופוניים שאני מכיר מכילים מיקרואלמנטים כי הצמח זקוק להם ואין לו אדמה שממנה הוא יוכל לקבל אותם. היום גם בחקלאות תעשייתית קונוונציונלית הבינו שחייבים להוסיף מיקרואלמנטים כי הקרקע שהם מגדלים בה כל כך דלה אחרי שחיטאו וריססו והרגו כל דבר חי בה.
השאלה שלי היא מהו הערך המוסף של קרקע טבעית עשירה בחומרים אורגניים ומיקרואורגניזמים, מעבר לכל מה שניתן להוסיף באופן מלאכותי? אני יודע שהמיקרואוגניזמים, החיידקים, הפטריות, כל אלה עוזרים מאד לצמח לקלוט חומרים מהקרקע ולהלחם במחלות, כך שבקרקע בעלת מיקרו-פאונה עשירה צריך להשקות פחות ולדשן פחות (או בכלל לא לדשן). אבל אם ניקח צמח שגדל בגידול הידרופוני וסופק לו כל מה שצמח צריך מבחינה מינרלית, ונשווה לצמח זהה שגדל באדמת הפרמקלצ'ר הטובה והעשירה ביותר שניתן לטפח, האם נוכל להבחין ביתרון תזונתי כלשהו בצמח אחד מהשניים? ברוח הביומימיקרי, זה בעצם מה שהידרופוניקה (וכל טכניקת גידול מלאכותית) טובה צריכה לעשות.
אלכס קצ'אן הוסיף, למען האיזון, וזכה להסכמה רחבה, גם מצדי, שהחשיבות העליונה היא בצמצום המרחק ממְקום הגידול אל הצלחת, ויש מקום למגוון דרכים, בעיקר בִשלבּי הפיתוח, שאנו נתונים בהם. כמובן, רצוי מאוד אורגני.
אחד מהקהל התעניין בהשגת זנים, הנמכרים רק לחקלאים ולא לקהל הרחב, למשל, זן מסוים של תפו"א, וּביקש עזרה בהשגתו.
אלכס ענה שאם מדובר בזן פתוח, ישמח להיענות לאתגר, ואילו אם בזן מכלוא עסקינן, הדבר אינו עולה בקנה אחד עם מהות עיסוקו.

כפי שכתבתי בסוף המאמר הנ"ל, בימים אלה החלה ההנהלה בחיסול הגינה…

דוקוטורנטית בביה"ס לִבריאות-הציבור, האוּניברסיטה העברית, דיאטנית סביבתית-חברתית, הדיאֶטנית הראשית של המועָצה הלאומית לביטחון תזונתי, חברת ועדת ההיגוי של הפורום לִתזונה בת קיָמא

גלית סמואל

גלית סמואל

יפתח ברקת

הטנא העירוני

כף-האווז

והקינואה שפותחה מכף-האווז

ספר שיריו של ברוך תור-רז

נועם דונסקי על רקע עץ הפפאיה שמעבר לחלון

מגוון מסחרר של זַרעי-מורשת

הלִפְתית, אם הקנולה

ד"ר נועם צ'כנובסקי

אלכס קצ'אן

הראל וייס

נועם דונסקי

מוני זלצר

אופיר ברוֹם

ד"ר חגית אולנובסקי, יועצת ומרצה בתחום ניהול סיכוני בריאות וסביבה וּממובילות הפורום לִתזונה בת-קיָמא