תגובות מרגשות והשלב הבא במַשְׁפֵּר

שוב שלום,
בעקבות מכתבי הקודם אֲליכן/ם קיבלתי מכן/ם תגובות רבות וּמרגשות, שהוכיחו שרבות ורבים כל-כך שותפות לֶחזון, העומד מאחורי הגינה האקולוגית. משפטים כה רבים בִתגובותיכם נשמעו כאילו שתלתי אותם בפיכם…
נדמה שלא היה טיעון, שיכולתי לחשוב עליו ולא עלה בתגובות.
אני מצרף כאן את המכתב, ששלחתי אל ראש החוג לגאוגרפיה (וְלִסביבת האדם…), פרופ' הדס סערוני, וּבו התגובות, שהתקבלו עד אז. כמו-כן, צירפתי כאן תגובות, שהתקבלו לאחר-מכן. כמה מכן/ם אף הִבעתן/ם נכונות לפנות אישית אל הנהלת האוּניברסיטה, ואולי עוד נממש זאת בעיתוי וּבהקשר המתאימים.
מַשְׁפֵּר הוא משבר המוביל לשיפור. בשלב הבא, כדי להוביל למהלך רחב יותר של קיימות בקמפוס, בכוונתנו לכתוב נְייר-עמדה, שיהיו חתומים עליו מספר חוקרים, אנשי-מקצוע וארגונים.
מסמך זה נעביר לגורמים המתאימים באוּניברסיטה.
אמשיך וַאֲעדכן.
שוב תודה גדולה,
 אלון
———- Forwarded message ———-
From: Alon Eliran <allonymus1@gmail.com>
Date: 2016-04-09 20:36 GMT+03:00
Subject: מלות תודה
To: Hadas Saaroni <saaroni@post.tau.ac.il>

"אנו, משפחת גיא, תושבי שכונת אפקה.
במשך השנים האחרונות משפחתנו נהגה לטייל בגינה האקולוגית של האוניברסיטה.
היא הייתה עבורנו פנינה בשכונתנו.
נהגנו לטייל בה עם הילדים הקטנטנים של המשפחה וטיולי חולין יומיומיים.
היא שימשה מקור השראה ועודדה את משפחתנו למודעות סביבתית.
הצטערנו לשמוע שבכוונת האוניברסיטה לבטל את הפרויקט החיובי הזה ועל כן חשוב לנו לידע על ההשפעה החיובית שהיא גרמה לסביבתה.
נשמח מאוד אם הגינה האקולוגית תמשיך להתקיים ולשמש השראה ומקור לימוד."
 
"פרויקט מבורך שחבל שנגדע בעודו בחיים"
 
"צר לי על שהחוג לגאוגרפיה לא השכיל ליהנות מהיופי שגידלת למרגלות משכנו הוותיק. זכיתי לעבודה באור-גינה-לי, וקיוויתי שעוד אזכה לכך, עצוב שתקוותי נכזבה, ועצוב שהחוג – והאוניברסיטה בכללותה – מדברים על ערכי הסביבה ועל המגוון הביולוגי בשפה וברעיונות שברומו של עולם, אך לא משכילים להציע דרכים ליצירתה של מסגרת ראויה ויישומית לסטודנטים, ברמה מקומית, כדוגמה למקומות אחרים וכגינה לשמה וכשלעצמה."
 
"איזה עצוב!!!
בושה גדולה לחוג ולאוניברסיטה!!!!
איך אפשר ללמד קיימות כאשר יש להנהלה כזאת בורות!!!"
 
"עצוב לי לשמוע על גורל הגינה. ביליתי בה זמנים יפים.
לצערי אני לא יכול לומר שאני מופתע. קשה לקבל בחברה שלנו תמיכה אמתית ליוזמות שאינן רווחיות (במובן הצר של המילה)."
 
"מאוד הצטערתי לשמוע את החדשות הרעות. אני זוכרת בחיבה רבה את הזמנים שביליתי בגינה ומוקירה את ההזדמנות שניתנה לי להתקרב קצת לטבע ולעסוק בחקלאות זעירה, שמאוד חסרה לי בדירתי העירונית שיש בה מקום בקושי לאדנית. עצוב שהאוניברסיטה מתנכלת לפיסת הטבע הקטנה הזאת פעם אחר פעם, והסיבות לכך אינן ברורות לי כלל. ראוי היה שהאוניברסיטה תשקיע בגינה ותטפח אותה, הן לשם קידום ערכים של קיימות הן לשם רווחת הסטודנטים, ובמקום זאת – הורסים. כמה חבל."
 
"ליוויתי מרחוק את הגינה.
למדתי שני קורסים בחוג לגאוגרפיה  בשנה שעברה והקפדתי תמיד לשבת ליד החלון ולהתענג על יופיה של הגינה הפרועה.(כך התערבבה הנאתי מההרצאות עם הנאתי מיופיה של הגינה). כן נהגתי להביט על הגינה מפינת הקפה  ולהתפעל מהיופי הסבוך והנפלא.
הצטערתי מאוד למקרא החדשות.
שא ברכה על פועלך."
 
"זכיתי לבקר בגינה וליהנות מיופיה ומשפע פריחתה.
תכננתי לבא שוב ולראות את הפרפרים שסיפרת שמצויים שם בשפע.
חבל שפנינה כזו הושחתה.
אשמח אם תימצא דרך להמשיך לתחזק אותה – כי בעצם למה לא – למי היא מפריעה ולמה? 
קל יותר להגיד למי היא תורמת.
בהצלחה"
 
"אני ממש ממש מצטער לשמוע, הגינה הייתה בלי ספק נקודת אור ביום שלי
זה מדהים שכאשר נמצאים באקדמיה, ובטוחים שזה מקום שאמור להוליד שינוי וקידמה, ובסופו של יום… אחרי כל המאמרים, אחרי כל ההמצאות, אחרי כל החדשנות שהאקדמיה סופגת במהלך השנים – שינויים קטנים מבית היא לא יודעת לעשות."
 
"מי שהתעלל כך בחלקת קרקע, הגינה האקולוגית, לא מבין בגינון, בסביבה או בהשכלה גבוהה של ממש. 
הגינה האקולוגית הייתה אחד ההישגים החשובים של החוג לגאוגרפיה ושל תלמידיו, ויחד עם זאת לאוניברסיטה בכלל. כיסוחה האלים, ללא תיאום עם מטפחיה ועם מוקיריה, וללא כל ניסיון להבין ולהתייעץ, מהווה אקט של בורות חשוכה. תעודת אי-כבוד למבצעים.
תנחומי!
ובהערכה לפועלך עד כה, ואני בטוח שגם בהמשך."
 
תגובות אלו, לצד תגובות רבות נוספות בעל-פה, התקבלו מאת סטודנטיות/ים, א/נשי סגל וּשכנים/ות.
אחדים אף הִביעו הסכמתם לציון שמם, אך נמנעתי מכך.
 
וַאֲני מוסיף ואומר:
בתקשורת טובה לא היינו מידרדרים למצב זה.
עולה בדעתי אדם אחד בלבד שמרגיש שהוא הרוויח מזה,
בוודאי לא תדמית החוג והאוניברסיטה.
ועוד
 
למען הסר ספק, אני מעריך מה שהתאפשר עד כה וּמה שעדיין מתאפשר.
 
תודה שקראת,
 אלון
>>>=====((((:::)))
וּתגובות נוספות, שהתקבלו לאחר-מכן:
"זה נורא ואיום, אני לא מאמינה.
כל כך עצוב לי לשמוע שכך זה מסתיים, הגינה היתה פרויקט יחודי ויישם הלכה למעשה את העקרונות והערכים שהחוג מנסה להנחיל לסטודנטים.
בושה. 
הרגש חופשי להעביר מחאה זו לגורמים הרלוונטיים ותודה מקרב לב על העשייה המבורכת עד כה."
"מצער ומעצבן מאוד לשמוע. ברור שמגינה כזו יש רק מרוויחים, וקשה לי להבין איך מישהו יכול לראות את זה אחרת."
"התעצבתי מאוד לשמוע על הגינה. קשה להבין את הנהלת החוג לגאוגרפיה, ומה מניע אותם להרוס את כל היופי שטיפחת בשנים האחרונות. נשאר רק לקוות שדור חדש יקום לאחר הדור הזה שיבין את הפוטנציאל והחשיבות הגדולה בהקמת גינה בת קיימא במרחבים הפתוחים המעטים שנותרו סביבנו. בכל אופן, מגיע לך המון קרדיט על העבודה המדהימה שעשית, ואני בטוח שתמשיך לטפח גינות כאלו ואחרות במקומות רבים אחרים. אל תיתן למהלומה זו להצר את רגלייך, המשך בעבודתך החשובה והמדהימה!

בושה וחרפה! הלא זהו החוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם. האם זהו המסר שאתם רוצים להעביר לסטודנטים – שסביבת האדם הינה מדבור ושיממון? האם אינכם רואים את החשיבות ואת הערך בסביבת אדם המתחשבת, מעודדת ומאפשרת לא רק את קיום המין האנושי, אלא בשגשוג ופריחה של מגוון רב המינים המאפשרים את עושר החיים על כדור הארץ? שום תירוץ (סכנת שריפה או נחשים – כי הרי גם לכך יש פתרונות) לא מצדיקים את העוול של השמדת פינת חן שסטודנט טיפח וקיים ללא שום תמיכה ועזרה של המוסד. ליבי מלא צער על ההחלטה האומללה שנלקחה, ולא רק בגלל אובדן היופי לרעת אדמה צחיחה שדבר לא גדל בה, אלא על האטימות והנבזיות בהחלטה לכיסוח פינת חן זו. הצעתי היא שתחשבו טוב טוב (מתוך אמונה שהחלטה כזו יכולה לבוא רק מבורות של ילד, ולא רשעות מכוונת) על הסיבות לכיסוח הגינה, לעומת זאת תשקלו את היתרונות הרבים (יופי, תבלינים לתה, מטעמים לאכילה ובעיקר פינה נעימה ורגועה) שבקיום הגינה. האם לא כדאי לטפח גינה לרווחת הסטודנטים, המרצים ואנשי הנהלה? הנני בטוח שלאחר מחשבה מעמיקה, תגמול בליבכם ההחלטה להפוך את הפור ולהשקיע לטיפוח גינה חדשה ומשודרגת."
"לפני מספר חודשים סיימתי ללמוד גיאוגרפיה לתואר שני.

ושמעתי שלאחרונה התחלתם להוריד "עשבים שוטים", לסדר פה ושם, ובלי לשים לב להפוך אותה לעוד גינה משעממת.
אני לא מעוניין לדבר בשם הסטודנטים אלא רק בשם עצמי – הגינה הזו היוותה מפלט עבורי מהלחץ היומיומי של הלימודים-עבודה-עיר. בימים קשים הייתי הולך לגינה לקרוא מאמרים, לכתוב עבודות או סתם להירגע ולהסתכל על הצמחים ועל החיות שהגיעו לשם לבקר.
יוצא לי להסתובב בהרבה פארקים וגינות בתל אביב, וגם הנחמדים שבהם לא מביאים את הרוגע, השלווה והעניין לגינה שיצר אלון בשיתוף פעולה עם תושבים וסטודנטים שהגיעו לעזור.
דווקא בימים אלו, שהכל מופרד בצורה כל כך חדה (למשל הגדר שמסביב לקמפוס מפרידה את הסטודנטים מהשכונה), הגינה הזו איפשרה לדברים לקרות בנועם. זה היה מקום מפגש לצמחים שבדרך כלל אנחנו מנסים להרחיק אותם מאיתנו כי הם לא "מועילים" או משום מה לא לפי אמות המידה האסטטיות. הגינה איפשר לסטודנטים משלבים שונים לשבת ולשוחח ביחד, ואיפשרה לעיתים לפגוש גם אנשים שאינם סטודנטים. המפגש הזה כל כך חשוב לנפש. המפגש חשוב אפילו בשביל הלימודים עצמם, לעיתים המפגשים האקראיים הללו הם אלו שמאפשרים להתפתח לכיוונים חדשים.
 
לא בחרתי לימודי גיאוגרפיה רק בגלל העניין שיש לי בתחום, אלא גם בזכות מיקום הבניין – מחוץ לקמפוס, מעורבב קצת ומאפשר לדברים לקרות. אני חושב שלא אגזים אם אומר שבלי הגינה הזו לא בטוח שהייתי מסוגל לסיים את הלימודים. היא איפשרה לי רוגע ובהייה שהם כל כך חשובים במירוץ החיים שלנו.

אני מאוד מקווה שהגישה תשתנה בקרוב. שכן יהיה מקום לצמחים שוטים ולאנשים משוטטים. תתנו קצת חופש לגינה בדיוק כפי שאלון דאג עד כה, זה יעשה רק טוב ל"יד אבנר"."
מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: