Archive for the ‘הגינה’ Category

קמפוסים ירוקים בלי מרכאות

1 באוקטובר 2016

אז כמובטח, החזית מתרחבת לִכלל הקמפוסים ה"ירוקים" והירוקים בלי מרכאות.
יצאתי לדרך, מוזמנות'ים להצטרף ~~

https://greencampusisrael.wordpress.com https://www.facebook.com/greencampusisrael

אלון

מודעות פרסומת

החגיגה נגמרת – סוף לגינה

7 באפריל 2016
לִידידי/ות הגינה מקרוב וּמרחוק, שלום,
הגינה האקולוגית, הפועלת בשנתיים וחצי האחרונות בסמוך לבניין יד אבנר, בית החוג לגאוגרפיה וְלִסביבת האדם, עמדה בשנה וחצי האחרונות מול עוינות וּפגיעות מצד אב הבית, שכללו השלכת ציוד וּפגיעה ע"י מְדור ה"גינון" של הקמפוס.
למרות כל אלה עלה בידינו ליישב את הדברים פעם אחר פעם, בין היתר בִתמיכתו יוצאת-הדופן לטובה של ראש-החוג הקודם, פרופ' איל בן-דור, אך התקשורת עם אב הבית נותרה לקויה וּרוויית מתח.
לאחרונה "התפוצץ" העניין סופית, הנהלת החוג לגאוגרפיה הביאה את מְדור ה"גינון" (ליתר דיוק, מְדור המדבור) של הקמפוס, ואלה כיסחו את הגינה סופית.
קיבלנו הוכחה לחוסר המחויבות של החוג לגינה וּלכך שקיומהּ כאן אינו בר-קיָמא.
כיוון שאני עומד להגיש את הדוקטורט, העיתוי "סביר" מבחינתי האישית, אם כי קיוויתי להמשך שונה…
נותרו בגינה נישות מוגנות יותר ממשביתי הצמיחות, שאפשר להמשיך לקיים בהן פעילות מצומצמת — מעֵין גרילה…
זאת ללא הדגש שניתן עד כה למכלול כמערכת אקולוגית וְלֶחזות הטבעית העשירה והמגוונת.
כמו-כן, עֲצי-פרי שהתבססו עשויים להישאר בשטח לטווח הארוך, אם כי חלקם דורשים השקיה.
רבות ורבים מכן/ם פגשו אותי ואת הגינה המכוסחת והִביעו באוזניי תרעומת מבורכת.
אני מעוניין להעביר תגובות אנונימיות להנהלה, למען ידעו שהדבר אינו עובר בִשתיקה, ואם נדמה להם, שתדמיתו ה"מכובדת" של החוג מחייבת את הכיסוח, ההפך הוא הנכון…
אשמח לקבל תגובותיכן/ם.
על חשיבותו של האחו הטבעי:
תודה על הכול,
 אלון
תעודת הוקרה (גרסה מלאה)
תעודת הוקרה

סיכום מפגש בנושא מקורות־מזון עירוניים בני־קיָמא

4 באפריל 2016

להלן סיכום המפגש, שהתקיים כאן בגינה וּבבניין החוג לגאוגרפיה וְלִסביבת האדם, שהגינה מַקּיפה אותו, בְ-14/3/16, במסגרת המפגשים החדשיים של הפורום הישרְאלי לִתזונה בת־קיָמא.

פתחנו בסיור נרחב בגינה. סיפרתי, שהגינה במתכֻנתהּ הרחבה הועברה לכאן מֵהפקולטה להנדסה והשתלבה בגינון אקולוגי, שעשיתי כאן כבר קודם־לכן בהיקף מצומצם. מכיוון שהגינה סמוכה לבניין, היא השתלבה בגינון הקיים, וּמוטיווציה מרכזית הייתה ניצול שטחי אדמה רבים בלתי־מנוצלים וטפטפות רבות בלתי־מנוצלות להעשרה, בראש וּבראשונה בצמחי־חליטה לשימוש, לנוי וּלהעשרת המגוון הביולוגי. כאן כתבתי בהרחבה על הגישה האקולוגית בגינה, בדגש על היחס בין צמחי־בר לבין גידולי־תרבות והיכולת לספק לעצמנו מזון מיטבי מן הגינה.

כמובן, טעמנו והתכבדנו מיבול הגינה וּמיבול גינות נוספות, שהביאו המשתתפות/ים.

,לאחר הסיור התקיימו פאנלים, כמפורט להלן וּבעקבותיהם , דיון פתוח בהשתתפות הקהל:
צמחי-בר למאכל וליקוט בעיר
גלית סמואל, פורום תושבים למען טבע עירוני ואיכות הסביבה – ליקוט עירוני: חוויה רב־חושית וּפּרקטיקה חברתית־פוליטית
יפתח ברקת, "יפתח לחם", קייטרינג צמחוני/טבעוני, ארוחות שף, סדנאות אפייה וּבישול – שילוב צמחי־בר בתפריט וּבנשמה

מגוון הזנים וזַרעי מורשת
הראל וייס, "זרעי מורשת"
ד"ר נועם צ'כנובסקי, מייסד "זרעי קדם", בעל דוקטורט במדעי הצמח
אלכס קצ'אן, המדרשה לחקלאות פרמקלצ'ר ו"זרעי קדם"

חקלאות עירונית
מנדי פאלק, "ירוק בעיר", LivinGreen – חקלאות על גג דיזנגוף סנטר
נועם דונסקי, המסלול לאגרואקולוגיה עירונית, בי"ס מוסינזון, הוד־השרון
אופיר ברום – זבולון בא-לגן – גג יצרני מוביל לחקלאות ציבורית
מוני זלצר – חקלאות על גג קפה גצל בִשכונת שפירא – מהגג אל בית הקפה

גלית סמואל סיפרה על מיזם "בר בעיר" של פורום תושבים למען טבע עירוני ואיכות הסביבה, שבמסגרתו מפסיקה העירייה בהדרגה לרסס בקוטלי־עשבים כימיים את האדמה בשטחים הציבוריים, בעקבות דרישה של יותר ויותר תושבות ותושבים. כתוצאה מכך מתחדשת הצמיחה הספונטנית של מגוון עשיר ביותר של צמחי־בר עונתיים, שרבים מהם אכילים. מצב זה מאפשר לעוד וָעוד תושבות/ים ללקט מצמחים אלה באופן יומיומי. כך נוהגת גלית (וגם אני). לעת עתה אין חשש נראֶה לעין (להפך), שהביקוש יעלה על ההיצֵע <~;
אל העושר התזונתי בחינם מתלווה חוויה של טעמים, ניחוחות וּמראות וכן תועלות של מניעת הימצאות של רעלים בִסביבתנו, תמיכה בקיום של מגוון בעלי־חיים ושימור האדמה והמים. חוויות אלו התבטאו גם במספר שירים שקראה גלית באוזנינו.
יפתח ברקת הִמשיך ברוח דומה ותיאר, כיצד צמחי־הבר מחברים אותו אל המפעם הטבעי באופן הבלתי־אמצעי והֶעמוק ביותר, וּבתוך-כך מספקים את הערכים התזונתיים הגבוהים ביותר ואת הטעמים המיוחדים ביותר. צמחי־הבר הם המקור לכל צמחי־התרבות. העוצמה של צמחי־הבר, שמאפשרת להם להתקיים בִתנאים קשים ללא עזרה חיצונית – מכאן ערכם התזונתי הגבוה וטַעֲמיהם העזים, הנובעים מאותם
חומרים, שהם מייצרים לצורך קיומם, בִכלל זה חומרי הגנה ממחלות וּמַזּיקים.
ראו גם מאמר זה.

הראל וייס, ד"ר נועם צ'כנובסקי ואלכס קצ'אן הִסבירו את החשיבות של שימור המגוון של צמחי־מאכל כדי להבטיח את יכולתנו להמשיך וּלקיים את החקלאות בִתנאים סביבתיים שונים וּמשתנים. זאת לעומת המגוון המצומצם מאוד של זנים בחקלאות של ימינו. כמו־כן, רוב הזרעים מיוצרים כיום ע"י מספר מצומצם של תאגידי־ענק, השולטים ב"שוק". זרעים אלה מניבים צמחים בלתי־פוריים, כך שיש צורך לשוב וְלקנות זרעים מדי עונה בעונה. הבנות אלו הובילו את שלושת הדוברים לטפח את זני המורשת, המאפשרים הגדלת המגוון, התאמה
לתנאים המקומיים ועצמאות כלכלית. בעוד שקיים מאגר של זרעים של צמחי־הבר של הארץ, רק כיום מתחילה בארץ יצירת מאגר של גידולי־תרבות. מחוץ לישראל זה כבר קיים.
ראו גם כאן.

.מנדי פאלק סיפר על גידול ירקות בהיקף משמעותי על גג דיזנגוף סנטר. שיטת הגידול היא הידרופּוניקה, כלומר, במים, ללא קרקע
המים ממוחזרים במערכת סגורה. הירקות נמכרים לבתי־קפה במקום. כמו־כן, פועלת שם חוות הדגמה ולימוד, וּמתקיימים בהּ סיורים וסדנאות לכל המעוניין/נת. מלבד הפונציאל האדיר שבניצול השטח של הגגות, יש בגובהּ פחות זיהום אוויר.
אמנם הדשן סינתטי, על ההשלכות הסביבתיות של ייצורו ושינועו, אך הודות למערכת הסגורה אינו מתפזר לסביבה. מנדי משוכנע שהתועלת שבאפשור של גידול ירקות לכל אדם בעיר עולה על הנזק. כמו־כן, ניתן להשתמש בדשן אורגני, אך הדבר אינו פשוט ליישום.
  נועם דונסקי סיפר על הפעילות החינוכית והניסיונית שלהם, המַקּיפה שיטות גידול מגוונות. כולל גידול בִמְכלים ואקוופּוניקה – גידול משולב של צמחים ודגים. כל אלה מצביעים על פוטנציאל עצום לחקלאות העירוניות.
אופיר ברום תיאר דגם חדשני של "חקלאות ציבורית", שתחילת יישומו בימים אלה ממש בהכשרת השטח, מחוץ לעיר, אך בקרבתהּ! על־פי הדגם, ת/ישלם כל חבר/ה עלות של מגש שתילים של 120 יחידות (כ־120 שקל), ות/יצטרף מדי־פעם ליום של עבודה בשטח. החברות/ים יקבלו אספקה שוטפת של תוצרת החווה. את דבריו אפשר לשמוע כאן.
מוני זלצר דיווח על התקדמות הגידול של ירקות על גג בִשכונת שפירא, המאפשר כבר אספקה לבית־הקפה גצל שבתחתית אותו בית.

שאלה שעלתה מהקהל וייצגה גם דאגה שלי, התייחסה למכניות הקרה והבלתי־הוליסטית של ההידרופּוניקה והשימוש בהּ בדישון כימי (סינתטי), על ההשלכות הסביבתיות של ייצורו ושינועו. תשובתו של מנדי הייתה, שגם הוא מעדיף עקרונית להימנע מכך, אך חשוב לו יותר בשלב זה להנגיש את הגידול הביתי של מזון לעירוניים מעטוי המוטיווציה להשקיע מאמץ, שבין היתר, לא מעשי מבחינתם להכין קומפוסט. בכל מקרה, לִדבריו, דישון אורגני בהידרופּוניקה דורש מעבדה .. בכל־אופן, לדעתו, הצמח מקבל בשיטה זוֹ את כל צרכיו לתפקוד תקין (צימוח, פרחיה, חנטה וּתנובה), ואף נבדק ונמצא, שהערך התזונתי אינו חסר, אם כי ייתכן שבִתנאים טבעיים יותר יש "אנרגיה" נוספת.
אני מוסיף וּמפרש את המילה העמומה "אנרגיה" כך:
א' מיקרו־אלמנטים – מינרלי קורֶט, מעבר למינרלים הבסיסיים, שבלעדיהם לא יתקיימו תפקודי הצמח הנ"ל, שהם רק הבסיס. הם עדיין אינם מבטיחים את העושר הפיטו־כימיקלי של הצמח, כלומר, את היותו עשיר בכל אותו מגוון של חומרים חשובים לִבריאותנו, שאנו מצפים לקבל מהמזון. הוכח, שהקרקעות המדולדלות של העידן שלנו אינן מניבות אותם ערכים תזונתיים, ורק בקרקעות המעטות, שהשתמרו קרוב למצבן הטבעי, או בקרקעות, ששוקמו או הושבחו לאורך זמן (למשל, ע"י תוספת מיקרואורגניזמים, כגון EM), זה זה מתקבל גם בימינו – בעיקר בחקלאות מסורתית או בחקלאות בת-קיָמא/פרמקלצ'ר/ביו-דינמית וכיוב'.
ב' מיקרואורגניזמים, שגם אותם כמעט והִפסקנו לקבל מהאדמה בחקלאות המודרנית, וּמכאן תחלואים רבים, כולל המחסור ב-B12 (גם אצל אוכלי בשר).
נועם דונסקי השיב: "מינרלי קורט או מיקרואלמנטים דווקא אפשר להוסיף גם בגידול הידרופוני. למעשה כל הדשנים ההידרופוניים שאני מכיר מכילים מיקרואלמנטים כי הצמח זקוק להם ואין לו אדמה שממנה הוא יוכל לקבל אותם. היום גם בחקלאות תעשייתית קונוונציונלית הבינו שחייבים להוסיף מיקרואלמנטים כי הקרקע שהם מגדלים בה כל כך דלה אחרי שחיטאו וריססו והרגו כל דבר חי בה.
השאלה שלי היא מהו הערך המוסף של קרקע טבעית עשירה בחומרים אורגניים ומיקרואורגניזמים, מעבר לכל מה שניתן להוסיף באופן מלאכותי? אני יודע שהמיקרואוגניזמים, החיידקים, הפטריות, כל אלה עוזרים מאד לצמח לקלוט חומרים מהקרקע ולהלחם במחלות, כך שבקרקע בעלת מיקרו-פאונה עשירה צריך להשקות פחות ולדשן פחות (או בכלל לא לדשן). אבל אם ניקח צמח שגדל בגידול הידרופוני וסופק לו כל מה שצמח צריך מבחינה מינרלית, ונשווה לצמח זהה שגדל באדמת הפרמקלצ'ר הטובה והעשירה ביותר שניתן לטפח, האם נוכל להבחין ביתרון תזונתי כלשהו בצמח אחד מהשניים? ברוח הביומימיקרי, זה בעצם מה שהידרופוניקה (וכל טכניקת גידול מלאכותית) טובה צריכה לעשות.
אלכס קצ'אן הוסיף, למען האיזון, וזכה להסכמה רחבה, גם מצדי, שהחשיבות העליונה היא בצמצום המרחק ממְקום הגידול אל הצלחת, ויש מקום למגוון דרכים, בעיקר בִשלבּי הפיתוח, שאנו נתונים בהם. כמובן, רצוי מאוד אורגני.

אחד מהקהל התעניין בהשגת זנים, הנמכרים רק לחקלאים ולא לקהל הרחב, למשל, זן מסוים של תפו"א, וּביקש עזרה בהשגתו.
אלכס ענה שאם מדובר בזן פתוח, ישמח להיענות לאתגר, ואילו אם בזן מכלוא עסקינן, הדבר אינו עולה בקנה אחד עם מהות עיסוקו.

כפי שכתבתי בסוף המאמר הנ"ל, בימים אלה החלה ההנהלה בחיסול הגינה…

הקלות הבלתי־נתפסת של הביטחון התזונתי

4 באפריל 2016

בְ־14/3 אירחתי כאן בגינה את המפגש החדשי של הפורום הישרְאלי לִתזונה בת־קיָמא, וייחדתי אותו לצמחי־בר, ליקוט וחקלאות בעיר. בסיור בגינה ראינו שפע של צמחי־בר, ויחסית אֲליהם מתקבל הרושם, שהיקף הגידולים החקלאיים, מצומצם. כפי שהִסברתי, השטח הנתון הוא בעל עושר וּמגוון מרשימים של צמחי־בר, שרובם אכילים. חלק מהשטח היה כזה לפנינו, וחלקו הפך לכזה, לאחר שאפשרנו לצמחי־הבר להשתלט על המדשאה. מצב זה יוצר כבר מערכת אקולוגית חסונה וּמספק שפע וּמגוון של צמחי־מאכל טעימים וּמזינים ביותר. כיוון שאין בסמוך שטח בעל עושר טבעי כזה, יש חשיבות עליונה לשימור שטח זה קרוב למצבו הטבעי. לִתפיסתי, לפני שמוסיפים לשטח כזה גידולים חקלאיים, יש להעריך את הקיים וּלהפיק ממנוּ תועלת. כפי שפירטנו במהלך המפגש, וּכפי שנכתב לאחר מכן במאמר זה, צמחי־הבר הם המקור לכל צמחי־התרבות, וערכם התזונתי עולה במקרים רבים על זה של גידולי־התרבות. אפשר לומר, שהגידולים החקלאיים הם בונוס, המעשיר עוד את המגוון ואינו אמור לבוא על חשבונו. במידה שאנו מפנים, בהדרגה, חלקים מהשטח מצמחי־הבר לטובת הגידולים, הרי זה בִתנאי שהמגוון הקודם נשאר (ורק השטח הנתפּס ע"י המינים הדומיננטיים קטֵן). העישוב בגישה זוֹ הוא סלקטיבי – מה שמפריע לגידולי התרבות או חורג ממראה, שמתקבל על דעת הציבור וּבעיקר הממסד, למשל, מבחינת גובהּ, וכמובן, צמחים שמתייבשים. כאמור, לא רק משיקולי תזונה, כי אם גם משיקולים אקולוגיים יש חשיבות לאפשר צמיחה של מגוון צמחי־בר. ראו כאן וכאן. גם כאן כתבתי על מקומם של צמחי-הבר בגינה הקהילתית.

כיוון שגידולים חקלאיים דורשים טיפוח אינטנסיבי יותר, במידה כזו או אחרת, שיקול נוסף, הקובע את היקפם, הוא משאבּי הזמן והאנרגיה של העוסקות'ים בטיפוח הגינה. בגינה קהילתית, וּבאוּניברסיטה בִמיוחד, ההשתנות של משאבּים אלה לאורך השנה והעונות גדולה, ואַחד העקרונות היפים המודגמים הוא שגם במשאבּים מצומצמים מאוד אפשר להפיק לא מעט גם בגידולי התרבותי, וּככל שנשקיע ,יותר, נפיק יותר. הניסיון מלמד את מידת התנובה לעומת מידת ההשקעה במיני היבולים השונים. בִזמנים שהערוגות אינן מלאות בגידולים, צמחי־הבר עדיין יקנו לגינה מראה שופע. כך, בגינתנו, מסתתרים גידולי ירקות פירות, צמחי־תבלין וּמרפא, צמחי־צוף וּצמחים פונדקאים בכל מיני פינות, כיסים תלויים, חלקי ערוגות, בין צמחי־בר או בין שיחי־נוי, שנשתלו מזמן, לפנינו, וּמתקבל פאזל מרתק, מפתיע תמיד, ונשברת הדיכוטומיה בין חקלאות לבין בר וגם בין נוי לתועלת. רבים מצמחים אלה משמשים לִמשיכת דבורים, פרפרים וּשאר בע"ח וגם לנוי.

כידוע, צמחי־תבלין רב־שנתיים ויַרְקות־עלים הם הקלים ביותר לגידול והמתגמלים ביותר. גידולים חורפיים כגון מיני צנון, צנונית, לפת, סלק וגזר, שאפשר לזרוע בִצפיפות רבה מניבים יבול רב על שטח קטן. שעועית מניבה בקיץ יבולים עצומים במשך חֳדשים רבים, כמעט ללא צורך בטיפוח. גידולים אלה הם תמיד הבסיס. גידולי־בעל, כגון חמצה (חומוס), עדשים, פול וּפשתה מספקים אטרקציה ייחודית בהשקעה אפסית. עגבניות וּפלפלים מאפשרים תנובה מתמשכת לאורך מחצית השנה החמה, אם כי לאו־דווקא בכמויות גדולות. גידולים כגון שומר וּבּרוקולי עשויים להיות רב־שנתיים ואף לפזר זרעים וּלהתחדש ללא התערבות. כך הופכת הגינה האקולוגית לאקסטנסיבית יותר ויותר, כלומר, מניבה יותר ויותר בפחות וּפחות השקעה.

במצב זה מספקת הגינה באופן יומיומי חלק משמעותי ואיכותי מאוד של המזון – בראש וּבראשונה עלים, שחשוב להרבות בַאֲכילתם. אם נוסיף על כך את הליקוט של עשבים, פירות וָעוד בִמקומות נוספים בסביבה, על אחת כמה וכמה.

סיכום המפגש הנ"ל כאן.

בעודי כותב שורות אלה וגם את השורות האחרונות של הדוקטורט – עיתוי… מתברר שניצלנו את ההזדמנות האחרונה לראות את הגינה במיטבהּ, שכן במתח שבין הגישה האקולוגית לבין דרישות הממסד, שידע עליות וּמורדות והִגּיע לִרגיעה יחסית, איבדה ההנהלה את הסבלנות סופית והחלה בכיסוח מַקּיף, שמשמעותו תחילת הסוף של הגינה במתכֻנתהּ הנוכחית!

 העיתוי האמור מאפשר לחיות בשלום עם הפסקת פעילותהּ של הגינה במתכֻנתהּ הנוכחית בקרוב
וּלחכות וְלראות, איזה מתוק יצא מֵעז הפעם…
אחת האפשרויות היא להמשיך כגינת גרילה באותם חלקים, שהכיסוח הנוכחי מראה, שהם מוגנים יותר ממשביתי הצמיחות, כך שמה שיגודל שם לא ייפגע, וּמבלי להשקיע בֶחזות וּבמכלול.

תגובות בנושא חיסול הגינה (וגם בכל נושא אחר) תתקבלנה בִברכה, כאן למטה או בדואל לִכתובת הגינה, greentau@gmail.com.
בכוונתי לרכז תגובות מתאימות וּלהעבירן, בעילום שם, להנהלה.

אלון

IMG_1269

וגרה כרובית עם עשנן

תמונות נוספות כאן.

־

בפתח סמסטר אביב — הזמנה למפגש מיוחד בנושא חקלאות, צמחי-בר אכילים וליקוט בעיר, כולל סיור היכרות עם הגינה, 14/3

9 במרץ 2016
אביב חביב לכולנו,

בימים אלה של התחדשות חוברת הגינה לפורום הישרְאלי לִתזונה בת-קיָמא, אַחד הגופים הבולטים בקידום התחום הֶחשוב הזה בארץ, וּביחד אנחנו מזמינים למפגש מיוחד.
מטרת המפגש לעורר השראה ואמונה וְלדון באפשרויות הגלומות במרחב העירוני לספק לנו את המזון הטוב ביותר, וּבמקרים רבים בהשקעת משאבּים קטנה ואף אפסית ותוך יצירת ערכים מוספים משמעותיים ביותר.

המפגש הוא גם הזדמנות לסיור מַקּיף להיכרות עם הגינה.

כרגיל, הגינה מזמינה את כולנו לטפח אותהּ וְליהָנות ממנהּ בחלונות הזמן היומיומיים, בתיאום מראש או באופן ספונטני — לתפּוס אותי בגינה או במעבדה לחישה מרחוק.
השבוע, לקראת המפגש מתוכננת עבודה מוגברת.

לוח-הזמנים:
יום שני, 14/3

15:30 התכנסות, כיבוד קל בכניסה לבניין

15:45 — 17:00 סיור בגינה האקולוגית

17:00 — 17:30 הפסקה, התכנסות וכיבוד בתוך הבניין, אולם 104 (קומה ראשונה משמאל)

17:30 פאנלים בהשתתפות מומחיות/ים

18:30 דיון פתוח

19:00 סיום

כדאי להביא כיבוד ברוח המפגש לחלוק עם כולנו וכלים רב-פַעֲמיים.
הזמנה מפורטת כאן.

תודה לחוג לגיאוגרפיה וְלִסביבת האדם על אירוח המפגש.
אלון
(SMS 054-2286173)

 אביב 2016 בגינה

הגינה בְפתח האביב והסמסטר

5 במרץ 2015
פורים שמח וּפורח,
עודנו נהנים מהשפע הירוק של החורף, המספק לנו עלים רבים למאכל וְלַחֲליטה, וגם אי-אילו יַרְקות-שורש עשירי-טעם.
 ראשית האביב מעוררת מתרדמה את הצמחים חובבי החום והאור, וּמאפשרת שתילה וּזריעה של מגוון רחב של צמחים.
קיבלנו במתנה שתילים רבים של צמחי-חורף, שניתן עדיין להספיק וְלשתול וגם שתילי פרחים ושיחים רב-שנתיים של תבלין ושל נוי.
סוף-סוף עלה בידינו לקנות מחסן לגינה וּלהרכיב אותו במאמץ משותף.
 תודתנו להנהלות החוג לגיאוגרפיה וּבי"ס פורטר ללימודי הסביבה על המימון.
עדיין נותר לאבזר את המחסן במדפים, ארוניות, מגירות וכיוב' וּלהעביר לתוכו את הציוד, אז אם ידוע לכן/ם על ציוד מתאים בהישג יד, אנא הודיעו.
כל זאת מזמן עבודה רבה, המחכה לכל מי שמבקש/ת להתרענן מהישיבה הממושכת וּלהתנסות ביחד, ויש לו/הּ חלון של זמן.
מלבד האפשרות לתאם אתי זמן או לתפּוש אותי ספונטנית, אני מתכוון לקבּוע זמנים קבועים, אז אם תרצו להשתלב בכך, אנא כִתבו אנא כִתבו אליי את הזמנים בשבוע, המתאימים לכן/ם.
אנא שימו לב למיקומם של פחים לאיסוף אשפה אורגנית לקומפוסט:
מול הכניסה לבניין, ליד העץ;
ליד פינת הקפה של אגודת הסטודנטים.
הפחים מיועדים לִשאריות-מזון, קפה ותה (וּמים) וּלמפיות נְייר.
תודה על שיתוף-הפעולה.
מחנה טבע הסביבה, בשיתוף עם מועדון הספורט של האוּניברסיטה וּבי"ס ללימודי הסביבה ע"ש פורטר, ישוב לפעול כאן בגינה וְלתרום רבות לטיפוחהּ בחופשת הפסח, 2/4-29/3,
וההורים לִילדים בכתות א'-ו' מוזמנים לרשום את ילדיהם. המחנה יכלול עוד מגוון רחב ביותר של פעילות סביתית חווייתית וּבעלת השפעה של ממש על הסביבה ועל הילדים וּקרוביהם. ראו הוזהרתם <~;
פרטים כאן ואצל מיכאל גרניק, מפתח וּמרכז טבע הסביבה, בטלפון 05266-11806.
כמו-כן, ייפתח מחזור נוסף של קורס המדריכים הצעירים לכתות ז'-ח' בהתמחות טבע הסביבה.
פרטים כאן ואצל מיכאל גרניק, מפתח וּמרכז טבע הסביבה, בטלפון 05266-11806.
כרגיל, מצורפות תמונות לַהֲנא(ע)תכן/ם.
באיחולי

 אביב פורח וסמסטר פורה,
אלון אלירן
כרגיל, תוּכלו למצוא אותי בגינה, אי-שם מסביב לבניין או במעבדה לחישה מרחוק,
 וגם כאן, בדואל או ב-SMS במספר 054-2286173.
תמונות מרץ 2015

הילדים באים ~~

7 באפריל 2014
חופשת הפסח של הילדות והילדים החלה, וכך גם מחנה טבע הסביבה במסגרת מועדון הספורט של האוניברסיטה.
 
כהרגלנו זה שנים מספר, נארח את המחנה לבוקר של טיפוח הגינה בהדרכת "בעלי החלומות האקולוגיים".
 
נמשיך ונתמקד בגינון אנכי בִשתי שיטות עיקריות, שפירות ראשונים שלהן כבר יושמו אצלנו, כפי שניתן לראות בתמונות:
1. בכיסים ייעודיים משאריות של יריעות פרסומת, פרי תכנונן וִיצירתן של יעל סתיו ותמר וולף, המקימות והשותפות של סטודיו אינביבו. תמר תדריך כאן מחר.
2. בִדליים, בהדרכת עדו הרפז מהמגמה לאגרואקולוגיה עירונית בביה"ס מוסינזון בהוד-השרון.
הפעילות תתקיים מחר, יום שלישי 8/4, בַשעות 13-9, ואתן/ם מוזמנות/ים לבקר ואף להצטרף.
IMG_2662 IMG_2677 IMG_2695 IMG_2986

ימי שני בגינה

11 במרץ 2014
בהמלצת תלמידות/ים שנה א' יתקיימו מפגְשי עבודה וּטעימה בגינה ביִמי שני בַשעות 14-10 (בהתאם למזג־האוויר…).
האביב ממשיך להראות את נעוריו בלבלוב מחודש של צמחים, שהיו בתרדמת "חורף" וּבִפריחה של ממש, וזה הזמן לעודד אותם בתוספת קומפוסט.
 שלושה חודשים חלפו מאז כריית הקומפוסט הקודמת מתוך הקומפוסטר, ושוב אמור להיות בו חומר בשל וּמוכן לשימוש.
צמחי־הבר בשיא פריחתם המשמחת, וּבו בזמן מצער לראותם כבר מתחילים להתייבש בטרם עת, אך הגשם המתחיל בשעות אלו ייתן להם זריקת־עידוד.

האירוע של טבע הסביבה בשבת 22/2 העשיר את הגינה בכמה מתקנים של גינון אנכי, שצמחים רבים כבר משגשגים בהם.

 הפעילות בִתחום זה ממשיכה להעסיק אותנו וּמעוררת יצירתיות רבה.
טבע הסביבה ישוב ויפעל כאן במסגרת מחנה בחופשת הפסח ב־6/4 וּבִ־8/4, ואתן/ם מוזמנות/ים להתלוות.
 בשבת 29/3 מזמין טבע הסביבה לאירוע נוסף בעקבות בעלי החלומות האקולוגיים, והפעם ברכס־החוף שמצפון לחוף תל־ברוך.
יבולי החורף נמשכים, וּכבר החלה התקופה המתאימה לִזריעה ראשונה של צמחי אביב וקיץ וכן לִשתילה של שיחים ועצים מניבי פרי, צמחי תבלין, צמחי צוף וָעוד.
ביום שלישי הקרוב, 11/3, בשעה 12:15 אַרצה במסגרת הסמינר המחלקתי על הטבע העירוני וּבעלי החלומות, וכולכן/ם מוזמנים/ות.
אנא שימו לב: כפיות העץ, המופיעות מעת לעת בפינת הקפה מיועדות לשימוש חוזר. אנא אל תשליכו אותן לפח.
 בימים הקרובים יתווספו ספלים רב־פַעֲמיים נוספים, ואתם/ן מוזמנים/ות להשתמש בהם, להדיח וּלהחזיר.
מבחר תמונות בקובץ המצורף, והרבה יותר תמונות כאן.
תודה
אלון,
054-2286173
9 MAR 2014

בפתח סמסטר חדש בגינת יד אבנר

18 בפברואר 2014

השקיה רבה נדרשה בחודש וחצי האחרונים, השחונים כל־כך.
השקיה, וִיבול בצדהּ.
בשבועות האחרונים אכלנו כבר מספר פעמים כרובית, ברוקולי, צנונית, לפת, תות־שדה ושפע עלים, ועוד ירקות רבים מתפתחים בערוגות.
הנקטָרינה והרימון פרחו, והשסק חנט פירות, שיבשילו בעונתם.גם תורמוסים ראשונים, כלניות ראשונות ונרקסים פורחים.

הפרטים, בִתמונות וּמעט מלים, בקובץ המצורף.

בַשבת הקרובה, 22/2, בַשעות 14-10:30, נקיים אירוע מיוחד במסגרת "טבע הסביבה", וכולכן/ם מוזמנות/ים.
האירוע יתקיים הן במרכז הספורט של האוניברסיטה והן בגינתנו, במקביל, ויכלול הזדמנויות רבות לתנסות מעשית, כולל בטיפוח הגינה במגוון היבטים ושיטות.
פרטים מלאים כאן, וּראו עצמכן/ם בקהילה המוזמנת. לפעילות במרכז הספורט רצוי להירשם אצל מיכאל,

mg57@netvision.net.il.
 
ביום שני הבא, 24/2, בשעה 13:45, בהפסקה, נתכנס להפסקת־צהריים של טעימות מיַרְקות הגינה.
 
ביום רביעי הקרוב, 19/2, בַשעות 15:30-11:30, נעבוד בגינה:
נטפל בתפוחי־האדמה המתפתחים, נוסיף קומפוסט לצמחים, נכין ערוגות חדשות ונשתול בהן צמחים, שנבטו במגשי הזריעה, נשתול גם בערוגה האנכית, שיצרנו ממשטְחי־עץ וניצור הדליה (תמיכה לצמח מטפס) לִשיחי האפונה.
 
שיתלו מקומי,
 
 
להתראות וּלהצטמח,
 אלון

18 FEB 2014

מה נשתנה האביב הזה?

21 באפריל 2011
ראש וראשון: שלושה פחים ראשונים לאיסוף אשפה אורגנית הוצבו בִנקדות התאספות מחוץ לבניְיני הפקולטה להנדסה הסמוכה לגינה. הניסוי, באישור ראש מִנְהל הפקולטה וּמנהל גוש הבניינים, זוכה לשיתוף פעולה של הסועדים בהפסקות, השמחים למצוא מקום טוב להשליך אליו את שאריות המזון שלהם. ארבעה פחים נוספים יוצבו בקרוב ברחבי הפקולטה, אחד מהם מחוץ לקפֶטריית "שניצל איילה". יש לכם מכרים בפקולטה להנדסה? ספרו להם על כך. הפרויקט בשיתוף "מגמה ירוקה".
 
במטרה להרחיב את המחזור בקמפוס בכלל ואת הקומפוסטציה בפרט, מיפינו במסגרת פורום בנייה ירוקה של ביה"ס ללימודי הסביבה ע"ש פורטר את הקמפוס. ההמלצות משמשות במפגשים עם האחראים על איכות הסביבה בקמפוס.
 
ועוד בנושא קומפוסט: מתרחב שיתוף הפעולה עם קפֶטריית "עלים ירוקים". עד לאחרונה אספנו שאריות מזון משם פעמיים בַשבוע בכוחותינו הדלים. כעת מכבד אותנו בעל המסעדה במשלוח האשפה על קטנועו בִשלושת הימים האחרים. אנחנו ממליצים להצביע בשיניים לקפֶטריה זוֹ, המתחשבת בסביבה (צעד צעד – עדיין משתמשים שם בכלים חד-פַעֲמיים). התחלנו לחדש את גינת היָרָק והתבלינים הסמוכה לקפֶטריה, שטיפחו עובדים תאילנדים עד לַשנה שעברה. בעקבות פנייתנו בעניין הרחבת האיסוף לקפֶטריות נוספות והצעתנו להקים ערימות קומפוסט/קומפוסטרים בסמוך לקפֶטריות, עלתה הצעה של אנשי האוּניברסיטה לסיוע בשינוע אשפה אורגנית אל הגינה, אך הדבר טרם קודם.
 
נמשך שיתוף הפעולה המשמח עם "טבע הסביבה", וּבמסגרתו התקיימו מספר ימי פעילות בהשתתפות ילדים והורים בַחֲנוכה, בשבתות וּבשבוע הראשון של חופשת הפסח. "טבע הסביבה" משלב תמיד חוויה עם הדרכה מעשית בִתחום הקיימות, המיועדת ליישום בחיי היומיום. יום פעילות נוסף יתקיים בשבת 28/5. הילדים שתלו וזרעו בגינה, הִשליכו אשפה לקומפוסט, יצרו תיחום לַעֲרוגה מצנצנות משומשות, בנו מאדמה בסיס וּמסגרת לשלט הגינה, הֵכינו סלט מצמחי הגינה, למדו על מגוון נושאים קשורים מכמה מומחים בולטים בִתחומיהם ויצאו, כשבִידיהם מתנה שמשנה: תכשיר ייחודי להשבחת האדמה והקומפוסט, המבוסס על תשלובת ייחודית של מיקרואוגניזמים אפקטיוויים, EM. נותרה כמות גדולה לַחֲלוקה לכל המעוניין (ויש גם זרעים).
 
טכנולוגיית EM מוטמעת בגינתנו יותר ויותר לטיוב האדמה והקומפוסט. מתוכננת הצבת דלי מיוחד למחזור שאריות מזון באמצעות EM בבניין שרמן למדעי החיים.
 
גידולים חדשים וּמרגשים בגינה: הפשתן, שהִכזיב בַשנה שעברה, מרהיב עין כעת בִפרחיו הכחולים, והכוסמת מדהימה באופן צמיחתה המיוחד. בוסתן עצי הפרי ממשיך להתעשר: מלבד הלימון, הדובדבן, השקד, הרימון, הפאפאיה, השסק והתאנים הוותיקים יותר, נטענו מנגו וגפן, וּבקרוב נוסיף עוד שתילי רימונים שקיבלנו ועוד פאפאיות, שאנחנו מנביטים מזרעים – קל מאוד, אם יש לכם מקום לשתול, נסו בעצמכם.
 
מי שבא לגינה בימים אלה, יראה מחוץ לשטח הערוגות המוני צמחים עם פרחים לבנים, הלא הם צמחי רוקֶט, שזורעים את עצמם בכל מקום, וּמלבד הֶעלים הפיקנטיים שלהם כדאי לטעום את הפרחים ואת תרמילי הזרעים. צמח נפוץ נוסף ,צמח בר, הוא שיבולת השועל, שעליה טעימים בִמיוחד (בשונה מעשב החיטה ועשב השעורה, למי שהתנסה…).
 
כתמיד, אנו נותנים כבוד רב לצמחי הבר, שרבים מהם אכילים. אירחנו סיור ליקוט של "פורום התושבים למען טבע עירוני ואיכות הסביבה בתל אביב-יפו". במסגרת פרויקט "בר בעיר" הפורום פועל להפסקת הריסוס ע"י העירייה של שטחים פתוחים ציבוריים בעיר בקוטלי עשבים כימיים וּמקיים סיורים להכרת צמחי הבר המתחדשים בשטחים שנגאלו. ניתן להירשם לקבלת מידע על פעילות הפורום בִכתובת זוֹ.
 
גם "שני צמחוני", הארוחה הצמחונית השבועית, התארח בגינה. הבאנו אוכל מהבית, קטפנו מגוון מסחרר מצמחי הגינה, פרסנו מחצלת, והשמחה הייתה רבה. המשתתפות יצאו עם מתְנת ליפה מהיבול המפואר של השיח המטפס על המנבטה. שני צמחוני כל יום שני ב-11:45 על הדשא מול הכניסה הראשית לבניין גילמן. כולכם מוזמנים להביא את האוכל שלכם וּלהצטרף.
 
ספירת הציפורים השנתית אף היא התקיימה בגינה, והיה מה לספור ~
 
מלאי השראה מכל אלה, המשכנו במסורת שירת הטבע – הן בשיתוף פעולה עם המחלקה לאנגלית במסגרת ערב הקראה והן ב"זירה לשירה" בגינה באחת ההפסקות.
 
חבריי מעץבעיר הצטרפו לצוות הגינה. מתוך כך נוצר חיבור לִקבוצת גינון גרילה, הפועלת להעשרת הצמחייה בשטחי אדמה לא מנוצלים ברחבי העיר, וּבִפרט לקמפיין ח"ח, חיטה-חמנייה, ואירחנו פרויקטים אלה לסדנאות בנושא הנבטת זרעים. מה זה עץבעיר? קיראו כאן. ועכשיו לפרסומות: קורס פרמקלצ'רעירוני ייפתח בעץבעיר בַ-5/5. הזדמנות למבט חדש – ירוק ורענן – על החיים בעיר.
 
התוכניות של ועד הסטודנטים של הפקולטה להנדסה לַהֲקמת פינת ישיבה בשטח שבין הבניין לבין הגינה קורמות עור וגידים בִדמות תחרות סטודנטים אדריכלות. הובטח לנו, כי לא ייפגע שטח הגינה, ואנו עומדים על המשמר.
 
אנו נפגשים מדי יום ראשון בַשעות 19-15, והוספנו מפגש בִימי רביעי בַשעות 14-11.
כרגיל, אפשר לבוא לבקר וגם לעבוד בכל יום וּבכל שעה.
 
תודה לביה"ס ללימודי הסביבה ע"ש פורטר על התמיכה הכספית וּבכלל.
 
חג אביב חביב,
 אלון וחברי הגינה